פחד מרעשים ותוקפנות

מור שלום! יש לי בת בת שלוש וארבעה חודשים ויש לה פחד מרעשים רמים כגון: בלנדר, מכסחת דשא רעש של אופנועים וכיוצא באלה. מה שכן בתקופה האחרונה הפחד התעצם וקשה לה לעשות הרבה דברים כמו לשחק לבד לראות טלויזיה והיא מבקשת שאשב איתה. פעמים הייתי מתעלמת מפחדיה כשהיתה רצה אלי ומחבקת אותי, היום אני אומרת לה שבכל פעם שתשמע רעש אגש אליה ואחבק אותה ונדמה לי שזה העצים את פחדיה (רציתי לשדר לה שזה בסדר לפחד) פעם ניסיתי אמרתי לה לשים ידיים על האוזניים ולהגיד משהו וכך לא לשמוע את הרעש ובקיצור כלום לא עוזר. מה לעשות, איך להתגבר ומה לאמר לה??? בעיה נוספת שיש לי באה לידי ביטוי בתוקפנות שלה לדודים. פעמים רבות כשהיא באמצע משחק או עסוקה במשהו ופונים אליה או סתם מדברים איתה היא עונה בתוקפנות כמו: די!!! תעזבי אותי!!! וכיוצא באלה. היא לא מרבה לחבק ולנשק ולא מגלה אמפתיה מרובה פעמים רבות. הבעיה היא שישנה התייחסות לביתי כאל הילדה החכמה בבית ופעמים רבות ה"דודים" מדברים ופונים אליה וזה לא ממש מעניין אותה הם גם נוטים להתחכם איתה ולהתגרות בה. מחד אני באמת חושבת שהם טיפה מציקים והייתי רוצה שיניחו לה להיות ילדה בשקט (פעמים רבות נדמה כאילו לה כוח ל"שטויות" שלהם ומה הם בכלל רוצים ממני!?) ומצד שני האגרסיביות שלה לפעמים לא נעימה גם לי ואני מרגישה שעלי "להתנצל" לפעמים על תגובותיה. אשמח לשמוע את חוות דעתך ומה ואיך להתמודד?

בקר טוב, העלת כמה דברים אני אפריד ואענה : 1. פחד מרעשים - אפשר לתת לה לעבוד בעבודות מרעישות. לדוג',תני לה להכין ביחד איתך עוגה.שתעשה איתך את כל הפעולות מהתחלה עד הסוף. בין שאר הפעולות יש להפעיל מקסר.אל תעשי הכנה מיוחדת. פשוט קחי את המיקסר בטבעיות,הניחי את ידה ואת ידך,עמדי קרוב אליה והפעילו את המיקסר (אפשר להגיד בואי נדליק,צריך לערבל... שהוא לא יתחיל לעבוד בהפתעה אבל גם לא הכנה - זה תכף ירעיש את לא תפחדי...). כדאי היה לנסות את זה עם משהו שדורש ערבול קצר מאוד. ואז בטבעיות להמשיך עם מה שצריך. כשזה נגמר,בין אם היא הצליחה ובין אם לא,לא להגיד על זה כלום. גם אם זה לא עובד פעם אחת,לנסות עם עוד משהו עוד פעם ועוד פעם. כשהדגש הוא לא לעשות מזה עניין והכנות. 2. הדודים - קראתי את ההודעה מס' פעמים ובכל פעם הלכה והתחדדה אצלי התחושה כאילו כשכתבת את החלק על הדודים כתבת את זה עם חצי חיוך. נראה שאת מאוד מבינה את התנהגותה ואולי אפילו היתי אומרת - די מרוצה ממנה...:). אין עם זה שום בעיה,את יכולה לחשוב שהיא נוהגת נכון ולהיות מרוצה ממנה.העניין הוא שכל עוד תשדרי את מה שאת משדרת (ואם אני קלטתי דרך פורום מבלי להכיר אותך,בתך בטוח קולטת את זה),המצב לא ישתנה.אי אפשר להגיד למישהו ברמה אחת תפסיק לעשות... וברמה השניה לשדר סיפוק מהמעשה. בעניין הזה העצה הטובה ביותר שאתצ יכולה לקבל ממני היא לבדוק מה את מרגישה באמת כלפי ההתנהגות (מבלי לקחת בחשבון את אי הנעימות כלפי הדודים) ומה את משדרת... ממעט הכרותינו,יש לי ההרגשה שברגע שתביני את הנק' הזו עם עצמך,תדעי איך להמשיך. אם בכל זאת תצטרכי עזרה,אני כאן. 3. דבר אחרון שאמנם לא שאלת אבל אני רוצה להוסיף - האם יתכן שלפעמים את מגוננת על הילדה קצת יותר מדי ? (זו רק השערה...). מקווה שעזרתי, מור.