צפייה בטלויזיה, גמילה מחיתול ומוצץ, וכניסה למסגרת

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

01/12/2004 | 17:19 | מאת: א.ב

שלום רב!!! 1. שאלה בנושא הגבלת צפייה בטלוויזיה: יש לי תינוקת מקסימה בת 11 חודשים,כרגע הפסקתי לעבוד כיוון שהייתי עובדת עד שעות מאוחרות בערב,ובתקופה זו אני איתה. רציתי לומר שהיא מאוד עצמאית הקפדתי לא לקחת אותה למיטתי כאשר התקשתה להיפרד בלילה, יש לה טלויזיה בחדר,נעזרתי בערוץ בייבי שפועל 24 שעות ומותאם לפי סדר היום של התינוק ז"א שבלילה הוא יותר משעמם כדי שתוכל להרדם, ומדי פעם אני שמה לה סרטי DVD שהיא אוהבת לרקוד לפני השינה במיטתה, יש לציין שחוץ מטלוויזיה בחדר יש לה גם לול בסלון שהיא יושבת יפה מאוד ומשחקת לבדה,כמובן שאני לא שוכחת לתת לה הרבה מגע אוהב.........שאלתי האם יש גיל שממנו חשוב להגביל את הצפייה בטלוויזיה כי בנתיים זה עזר פלאים והעביר לה את חרדת הנטישה בלילה, ויש שם תוכניות חינוכיות מפתחות מאוד, האם בעצם אני גורמת לה להתמכר לטלוויזיה שתהיה גדולה?? כי כשתגדל אני מתכוונת להגביל את צפייתה עפ"י תוכניות שתבחר מראש . 2. ולנושא גמילה: אמנם זה עוד מוקדם אבל אני אוהבת להעשיר את הידע בנושא, הייתי שמחה לדעת באיזה גיל מומלץ להיגמל 1. מחיתולים. 2. ממוצץ שאליו היא צמודה. וכמה זמן אמורה להיארך כל גמילה? 3. מכיוון שאני עכשיו איתה בבית היא לא במסגרת אך היא מאוד חברותית במיוחד לילדים,והיא כבר עומדת לבד ( אני דואגת לדבר איתה וללמד אותה למשל למסור לי כדור ולשמוע תודה...) מתי הגיל המומלץ להכניסה למסגרת?

01/12/2004 | 20:30 | מאת: מור וכסמן

ערב טוב. דבר ראשון,אני חייבת להגיד שנורא נהניתי מקריאת השאלה. 1. אני מאוד מאוד לא ממליצה על צפיה מרובה בטלויזיה בכל גיל.במיוחד כשמדובר בילדים כ"כ קטנים. אני יודעת שהטלויזיה מאוד "נוחה" להורים.אני לא אוהבת את ההשפעה שיש לה על ילדים - במהלך הצפיה הילד רב הזמן מאוד פסיבי,הוא מתרגל לכמות עצומה של גרויים (ומה קורה אח"כ כשפעילויות שדורשות קשב הן בעלות פחות גירוייום?),קשה מאוד להתנתק ממנה בהמשך ..... . אני הייתי מחלקת את הצפיה בטל' לפעמים שלוש ביום ללא יותר מ - 15 - 20 דק' כל פעם. לגבי השינה,לא הייתי מרדימה אותה עם זה. בעיני זה הכרחי שילד ילמד שיש שעות ביום שבו הוא לא צריך להיות עסוק בכלום,פשוט לתת לראש "לנוח". אחד מהזמנים האלה הוא לפני השינה. 2. גמילה - אין זמן מתאים. העניין הוא שזה צריך לבא ממנה. לגמילה צריך בשלות מסויימת. היא צריכה להיות מודעת לזה שהיא עשתה קקי/פיפי (בדר"כ המודעות היא לגבי הקקי) - להגיד שהיא עושה,ללכת הצידה לעשות.... ורק אח"כ,כשהיא מגלה רצון כלשהו להוריד את הטיטול,זה אומר שאפשר להתחיל. אצל בנות זה בדר"כ לא מתחיל לפני גיל שנתיים. כמה זמן לוקח? אצל אחת שבועות אצל אחרת חודשים. אין כלל. הכי הכי חשוב,לא למהר. לתת לילדה את הזמן שלה,אחרת,עלולים להופיע קשיים רבים שרק יסבכו את התהליך. 3. לדעתי אין תחליף לאמא שמגדלת את ילדיה. זה המצב האופטימלי בעיני,אם רק אפשר. גם כאן אין גיל חד משמעי. מה שכן,עד גיל שנתיים ילדים לא ממש מסוגלים לשחק עם ילדים אחרים. ז"א,הם מתענינים בילד שיושב לידם אבל משחקים עם עצמם. הם לא מסוגלים לאינטראקציה חברתית. אז איך מחליטים? א. הילדה מגלה עניין בחברת ילדים אחרים,ומתחיל לשעמם לה להיות רק איתך. ב. כמות הכוחות שלך. זה לא קל לגדל ילד בבית לאורך זמן (מנסיון...). בעיני ככל שלילד יש מיומנויות מפותחות יותר זה טוב יותר - הולך,אומר כמה מילים.... אני מקווה שקיבלת תשובות לשאלות. הרבה הנאה מגידול הילדה, מור.

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות