בעיות חברותיות

בני בן 5 נמצא בגן עירוני מעורב- ילדי חובה וטרום חובה. הוא משתייך לגילאי טרום חובה. בני מפותח בצורה קוגנטיבית מעולה - שפה עשירה מאוד, ראיה חשבונאית, מבצע פעולות חשבון עד עשר ו"שובר" עשרת, אותיות, הברות ואך קריאה פשוטה. הבעיה שלו היא בעיה חברתית. בגן קיים גרעין של כ- 6 ילדים בני 6. מגובשים מאוד ביניהם. בני מעונין לשחק רק איתם אך הם אינם מעונינים לשחק איתו. על מנת למשוך את תשומת ליבם הוא נוהג להציק להם, לקרוא להם בשמות ואף לתת להם להכותו על מנת לזכות בתשומת ליבם. הדבר גורר לאי נוחות בגן, לכעס הגננת ובסופו של דבר הוא נעלב ובוכה. בגן קיימים כל כך הרבה ילדים שמעונינים לשחק איתו אך הוא דוחה אותם ובכל דרך אפשרית מנסה להגיע רק לאותו גרעין . גם הגננת ניסתה בכל דרך לחבר אותו עם ילדים שונים וגם אני מנסה הן בשעות אחה"צ והן בהרבה שיחות מוטיבציה על הנושא. הילד מהנהן בראשו, מבין את מה שדיברנו אך מהרגע שנכנס לגן - הכל משתנה. הגננת שניראה שאינה מצליחה לטפל בנושא מעונינת לפנות לפסיכולוג חינוך שיבחן את הבעיה מקרוב (ישהה בגן ויתבונן בשידור חי). האם יש משהו נוסף שניתן לעשות? לדבר עליו ? להסביר לו בדרך מסויימת? שיטה שדרכה הוא יבין ?

ערב טוב, מה כ"כ מוצא חן בעיניו אצל הילדים האלה? מה יש בהם שאין באחרים?. אין טעם לשאול את הילד ישירות.תנסי את לבד לענות על השאלות האלה,מתוך מה שהילד / הגננת סיפרו לך על הילדים האלה. איזה צורך ההשתייכות לקבוצה שלהם תמלא עבור הילד שלך?. רק אחרי שתצליחי לענות על השאלות האלה אפשר יהיה לנסות להציע כיוונים,שאכן יתאימו לילד שלך. לגבי הפניה לפסיכולוג המלווה של הגן,זאת בהחלט נראית לי אופציה הגיונית שאולי תוכל לשפוך אור על מצב הילד. אני אשמח אם תוכלי להתייחס לשאלות שהעלתי ולחזור אלינו, מור.

קודם כל תודה על תגובתך המפורטת. בני הגיע לגן ממעון יום בו הוא היה הגדול והבוגר. מה שנקרא - ראש לשועלים. כפי שכבר ציינתי במכתבי הראשון, הגן הוא גן מעורב, חובה וטרום חובה. אותו גרעין שבני מאוד רוצה ולא מצליח להשתייך אליו הינו קבוצה של ילדים מחתך הגילאים הגדול, בני ה- 6. מצד אחד ילדים מפותחים כמוהו מבחינה קוגנטיבית, מבחינת השפה, מבחינת נושאי שיחה. מצד שני ילדים שובבים שסובב אותם הרבה אקשן. כך אני רואה את הדברים. הגננת ניסתה לחבר אותו עם ילדים בני גילו אך הוא משחק איתם מס' דקות אך שוב חוזר לאותה קבוצה. באיזשהו מקום ניראה לי שהוא רוצה להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות... אני דווקא חשבתי לבצע פעולה נגדית לבעיה. להזמין אלי הביתה בשעות אחה"צ ילדים מאותו גרעין בעייתי על מנת ליצור קשרי חברות שימשכו בגן. מה דעתך על כך ? אני קצת נרתעת מההתערבות של הפסיכולוג. אולי פרימיטיביות ????

לפי דעתי, ולמיטב הבנתי זוהי גם דעתך, אי אפשר להכריח אף ילד לשחק עם ילד אחר. אני חושבת כי עלייך להבהיר לגננת "רבת התושייה" של בנך, כי אינטרקציה חיובית בין ילדי הגן היא על אחריותה, ולא על אחריות פסיכולוג. (מה היא מצפה שהוא יעשה?) לדעתי זכותו של בנך לנסות להתקרב אפילו מדי יום אל הילדים, אך לא להציק להם. על הגננת להרחיקו כשהוא מציק, ובודאי כשהם מרביצים לו. אם ירצה, ילך לשחק עם ילדים אחרים, אם לא ישחק לבד ואפילו שיבכה. אולי במשך הזמן ימצא דרך להתמודד עם המצב. בכל אופן, כשלו יהיה חבר טוב, יוכל להינות ממשחק רק איתו, בלי שיכפו עליו לשתף ילדים אחרים. מקווה שעזרתי. בהצלחה.