בתי מטורפת על אבא שלה

שלום בתי בת שנה וחמישה חודשים . כשאני איתה לבד כיף לנו , אנחנו משחקות , מתחבקות ,מתפנקות אחת על השנייה והכל נפלא . כשאבא שלה איתנו היא לא "רואה אותי ממטר" , היא מתחילה לבכותאם אני רוצה להרים אותה או לגעת בה , אם הוא הולך שנייה לחדר אחר היא מתחילה לבכות ולצרוח ,שלא נדבר כשהוא יורד לזבל למשל . היא חולה עליו , כל היום אבא, אבא והיא אומרת את זה בהערצה . אני די מתוסכלת מהעיניין . יש לציין שהוא פעם בשבועיים בחו"ל ל 3 ימים בערך , מה לעשות ? האם זה נורמלי? בתודה אימבר

אימבר שלום, מייד כשהתחלתי לקרוא את הודעתך רציתי לשאול האם האבא נמצא באופן סדיר וקבוע בבית ולחלוטין לא הופתעתי לקרוא, שהוא טס לחו"ל די הרבה. את מפרשת את התנהגותה של בתך כדחייה ואני מבין שזה מה שאת מרגישה כאשר את מרימה אותה והיא בוכה וכד'. אך אני רוצה להציע פירוש אחר למה שקורה. אני חושב שהיא לא דוחה אותך אלא מאד זקוקה לקרבה של אביה. לדוגמא, כשאת מרימה אותה כשהוא נמצא, היא לא בוכה בגלל שהיא אינה רוצה אותך, אלא בגלל ההזדקקות שלה אליו. ואני אסביר: על פניו נראה לי שיש לשתיכן קשר טוב, רציף, בריא ובעיקר בטוח. את תמיד נמצאת שם, את לא נוסעת, יש יציבות גדולה. לעומת זאת, הקשר עם האב הוא לא יציב. אני מתאר לעצמי שיש בינהם קשר טוב מאד אך הנסיעות גורמות לבתך לחוסר בטחון בקשר עימו (אולי אף תחושות נטישה כל פעם שהוא טס). הקשר היציב איתך, מאפשר לה לומר לך (בלי מילים כמובן) "אמא, אני בטוחה שאת תיהי שם עוד רגע וגם מחר. אבל אבא חסר לי ואני בוכה כי אני רוצה אותו אז בבקשה תאפשרי לי להנות מכל רגע איתו". מה שאת צריכה לעשות, לדעתי, הוא להתבונן עליהם מהצד ולהיות שמחה ש (א) לך יש קשר בטוח איתה שמאפשר לה להתרחק ממך ללא חרדה שתנטשי אותה ו- (ב) שלהם יש קשר טוב בין הנסיעות (אני מכיר מקרים בהם הילדים כ"כ כעסו על אחד ההורים עקב ההיעדרויות שהם כמעט סירבו לקשר עימו). שנה טובה וגמר חתימה טובה, זיו ________________________________ זיו סופר הדרכת הורים, טיפול בחרדה, טראומה ופוביה http://www.zivsoffer.co.il