זעם תוך כדי בכי

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

20/08/2008 | 19:08 | מאת: אילן

שלום זיו, יש לנו שני ילדים מקסימים הגדול בן 3 ו10 חודשים והקטן בן שנתיים ו7 חודשים, לאחרונה הבן הגדול החל לא להקשיב לבקשות שלנו מחליט הכל לעצמו ולנו, צריך ומנסה לקחת שליטה מלאה בכל פעם. הצבת גבולות בדרך של הסברה או אמירת לא אסרטיבית לא עזרו וכאשר אנו מנסים להציב לו גבולות בדרך של ענישה כגון אתה לא הולך היום להצגה או לחברים הוא מייד מתחיל בבכי שיכול להמשך שעות תוך כדי זה שהוא מבטיח להיות ילד טוב ולהישמע לנו, כמובן שקנינו זאת בפעמים הראשונות ובזה הבכי נגמר אך הוא ממשיך בהתנהגות הנ"ל וכאשר אנו לא מוותרים ומנסים להגיע אליו בזמן הבכי הוא זורק דברים ומאיים ועומד על שלו, 'אני כן יילך להצגה' או 'אני מחליט ואני הולך' או 'אתם לא מחליטים לי'. נקטתי בשיטה של לתת לו לבכות ולאחר כשעה וחצי הוא נרגע והחל לשחק אך כאשר אני מנסה לשוחח איתו על כך הוא אינו מוכן לדבר על זה. אני כבר אובד עצות, כיצד עליי להתנהג. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
23/08/2008 | 22:19 | מאת: זיו סופר

אילן ערב טוב, ילדים בגיל של בנך אכן מנסים לקחת שליטה ולפתח עצמאות בתחומים רבים בחייהם. זו התנהגות שאופיינית בגיל הזה וחוזרת בגיל ההתבגרות. האתגר הגדול עבורנו, ההורים, הוא מצד אחד לשמור על הגבולות ומצד שני לתת לילד שליטה ועצמאות. את השליטה והעצמאות ניתן לתת בכך שמאפשרים לילד לבחור בין מספר אופציות, לדוגמא בלבוש: שיבחר מתוך שני זוגות מכנסיים מה הוא רוצה ללבוש. בחירה בין סוגי מזונות שונים. בחירה בין ללכת לים או לטיול בפארק וכו'. לגבי הצבת גבולות, לעיתים הם מתפרצים בזעם ובתסכול ותפקידנו הוא להכיל את ההתפרצות ועדיין להיות יציבים ובטוחים בעצמנו. אני חושב שהשיטה שבה נקטת - לתת לא לבכות בלי התייחסות מיוחדת מצידכם - אכן עבדה. אתה כותב שהוא נרגע לבסוף. עם זאת, איני חושב שחובה לדבר איתו על כך אם הוא אינו רוצה. ההפנמה תגיע דרך החווייה ולא דרך הדיבור. הוא יבין שכדאי לו להשמע לכם כי כך יותר נעים. זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות