בן שנה וארבע-חשמל בכפות ידיך

אנו זקוקים לעצה בנוגע לבננו בן השנה ו-4 המפותח והחכם להפליא- הפרחח הבין כבר שיש לנו רגישות גדולה בכל הנוגע לשקעים חשמליים ולכן ניגש בחיוך גדול לשקעים מעל לספה (שיש לנו צורך בהם ולא ניתן לסגור אותם לאלתר כפי שעשינו ברבים אחרים) ושולח ידיים בחיוך ממזרי, לא עוזר הטון התקיף שאני מאמצת כדי לומר שאסור (הוא חוזר אחריי "אזור אזור" וממשיך לכיוון השקעים) גם פליק סמלי ביד (דבר שאני שוללת מכל וכל) זכה לצחוק מתגלגל. מה שאני עושה בדרך כלל זה פשוט אומרת לו "אם אתה לא מבין שאסור כנראה שתצטרך לשבת עכשיו במקום אחר" ולוקחת אותו ומושיבה אותו בכסא שלו ממנו הוא לא יכול להיחלץ. ברור לי שהילד הבין די מהר שיש כאן נקודה רגישה והא לוחץ עליה בשמחה, מצד שני בנושא הנ"ל אין מקום לוויתורים- מה עושים? למרות ההסכמה הטרום-לידתית שלעולם לא נרים יד על יורש העצר נראה שאבא שלו מתחיל להישבר- אנא עוצו לנו עצה

מישמיש יקרה שלום, כפי שאת וודאי רואה פליקים אינם עוזרים, הם רק מציינים את נקודות השבירה שלכם. בנוסף, אני בטוח (וכך גם מבין מהודעתך) שאתם מרגישים רע עם זה. לכן אני ממליץ להפסיק. בדיקת הגבולות של בנכם תימשך עוד זמן רב (פלוס/מינוס 18 שנים), אז כדאי שתתאמנו באורך רוח כבר מעכשיו. אכן, אין קסמים (לצערי). ישנן התמדה ונחישות ועדיף עם רגישות. ברור לחלוטין שאסור לכם לתת לו לגעת בשקעים והדרך הטובה ביותר ללמד אותו היא בדיוק כמו שאת עושה - להושיב אותו בכיסא במקום מרוחק מנקודות החשמל. אין מה להתעצבן עליו - הוא מבצע את תפקידו: הוא חוקר ובודק את הסביבה. השקעים הם חלק מהסביבה שלו וגם אתם. כן, הוא בודק ונהנה מתגובתכם אליו. ככל שאתם מתעצבנים יותר כך התענוג שלו גדל. אז כאמור, הוא מבצע את תפקידו ואתם מבצעים את תפקידכם - לשמור עליו. ומי יודע, אולי בעתיד הוא יהיה חשמלאי מדופלם (או מנכ"ל חברת החשמל) (-: בהצלחה, זיו ________________________________ זיו סופר מטפל אישי וקבוצתי מדריך הורים ומטפל EMDR http://www.zivsoffer.co.il