מצב חולי מישפחתי

הורים גרושים 9 שנים חיים כזוג והורים ל2 ילדים גדולים הזוגיות לאחר חזרתנו כזוג היתה בהצגת הבעיות של ליפני הגירשין והצגת כללים ברורים איך צריך שיהי טוב .לצערי לאחר כשנתיים של זוגיות טובה היחסים החלו להדרדר עקב חולשתו של האבא וחוסר מודעות לחינוך הילדים.אני בעיקר עסקתי בכל הקשור לחינוך והיתי מחוברת לנפשם ולכל מה שקשור בחברה בלימודים ובלהציב גבולות .כאשר האבא היה חלש לכל דבר שלא הסכמתי שיעשו.וכמובן כל מה שניתן אפשרי ולא מזיק הם קיבלו מעל ועבר.כשהבת דרשה לצאת עם חברירם שלילים עמדתי שלא לאפשר לה זה דוגמה אחת,במצב כזה הילדה דורשת בכוח באלימות בקללות ושבית חפצים במצב כזה אבא מאבד את דעתו ומיתחבר לילדה וממשיך איתה בטענה שאני אשמה ולמה לא להרשות אם כולם מרשים,ללא מודעות לכך שישנם עוד הורים כמוני שלא מסכימות לקבל את השקט במכיר שיזיק לילדה וכך לגבנ כל דבר .יש לציין שאני מאוד מרשה לה ופשוט הילדה רוצה לקבל הכל .הגעתי למצב של תשישות דיכאון ויחסי זוגיות שאיבו את הכבוד.אין לי שליטה על המצב ואני חשה לחץ נפשי חמור ביותר כיום האבא עזב ללא טיפול בבעיה וללא שיטוף פעולה .המצב איבד גבולות מאחר והאבא תומך ומרשה לה הכל.היא יודעת כשלא מסיגים מאמא טלפון לאבא וזה מיסתדר לה.אני לא מסוגלת עוד פגועה ומרוחקת .מה עושים.

טלי שלום, לפי דברייך אני מבין שהבת נוהגת כלפייך באלימות. האם גם האב נוהג כך? נשמע שהמערכת המשפחתית שלך סובלת מחוסר גבולות ניכר. אני מעריך שטיפול נקודתי ושיטחי לא יועיל גם עקב עומק הקשיים וגם מכיוון שהם נמשכים שנים רבות. אני ממליץ לך לפנות לטיפול בהקדם כדי שלא תתמוטטי. התשישות והדיכאון מדאיגים ואת זקוקה לתמיכה וסיוע בדחיפות. את יכולה לפנות לטיפול פרטי או במידה וישנה מצוקה כלכלית גם לשירותי הרווחה. האינטואציות שלי אומרות לי שעלייך לפנות למרכז לטיפול מניעת אלימות במשפחה או למטפל/ת המתמחה בתחום. חג שמח, זיו

אני מרוסקת אין לי כוח להזיז את עצמי.חוסר שיטוף פעולה מצד האבא שמאמין בשקר ומשחד את ביתו .הילדה אינטרסנטית ,ומיתחברת ושומעת להדרכות מצד אביה .כל מאמץ מצידי ומצד אנשי מיקצוע לא מקובלים על הילדה אני לא רוצה לאבד אותה לגמרי ןרוצה אותה בביתי .אני מיואשת .