מוצץ

ילדה בת שנתיים וחודשיים, מאוד שנונה, "פלפלית", עקשנית וכמו הרבה ילדים בגילה, בוחנת את הגבולות ללא הרף. עד גיל שנה וחצי לקחה מוצץ אך ורק בשינה וגם כך, הוציאה אותו בזמן השינה.מגיל שנה וחצי החלה לסבול מדלקות אוזניים חריפות חוזרות ונשנות ומצאה נחמה ופיתחה תלות יותר ויותר במשך הזמן במוצץ.אני כמובן הייתי לאורך כל הזמן עם היד על הדופק וניסיתי כמה שפחות לתת לה אותו. כיום אני במצב שבבוקר היא מניחה אותו מתחת לכרית והולכת לגן. במשך כל היום עד אשר אני מגיעה לאסוף אותה ב-16:30 היא בלי המוצץ כולל בשעת שינת הצהריים. וכשאני אוספת אותה, באיזה שהוא שלב בזמן הנסיעה היא מבקשת אותו, במידה ואני לא דואגת שהוא יהיה איתי ולא נותנת לה אותו, היא מתחילה לבכות בצורה היסטרית ויכולה לבכות זמן ממושך עד שתקבל אותו. בהתחלה ניסיתי למרות הקושי הרב לתת לה לבכות קצת במשך תקופה מסויימת אך זה לא עזר. כיום אני נותנת לה אותו כשאנחנו חוזרות מהגן בזמן הנסיעה באוטו ברגע שהיא מבקשת, אך יחד עם זאת כל הזמן מנסה להחדיר לה שהיא ילדה גדולה ולא תינוקת ואין לה צורך במוצץ, ואני עושה זאת ללא הרף. בנוסף במשך מס' שבועות אני מנסה לשכנע אותה ולהסביר לה שאמא ואבא ייקחו אותה לים ונזרוק את המוצץ לים שיישחה עם הדגים ונגיד לו "ביי,ביי מוצץ". היא מגיבה לרעיון יפה ומסכימה ואף מעלה את הנושא בעצמה לפעמים אך אני מאוד חוששת שאם נעשה כך ונזרוק אותו ואולי היא לא מוכנה לזה עדיין, נמצא את עצמנו בסיטואציה מאוד בעייתית (בייחוד שזה המוצץ היחיד שלה, ואת הסוג שלו לא מוכרים יותר בחנויות), ואולי זה יגרום נזק לקטנה שלנו. על כן אני מתייעצת ושואלת, האם זה הזמן המתאים? הגיל המתאים להיפטר ממנו? האם הרעיון שהעלנו נראה טוב? או אולי יש שיטות אחרות? בבקשה, עזרה!!!!נ.ב. אני מאוד חוששת שלקיחת המוצץ לעוד תקופה ממשוכת ייפגע בשיניים שלה ו/או בדיבור שלה (למרות שיש לציין שהיא מדברת שוטף, בצורה טובה מאוד ועניינית), היא אומרת מילים בשלמותן ומבטאת את כל האותיות וההברות בצורה מאוד ברורה למעט האות "ל" שקשה לה לבטא - גם בנוגע לזה רציתי לשאול האם זה נורמלי ובאיזה שלב זה אמור להשתפר?תודה, וסליחה מראש על אורך ההודעה!

תותית שלום (אני מפזם את המנגינה של "תותית" מהופל'ה). אחיל דווקא מהסוף: בכל הקשור להתפתחות שפה אני מציע שתשאלי את הגננות או קלינאית תקשורת. ובנוגע למוצץ - את מתארת מצב בו בתך עדיין זקוקה למוצץ, היא משתמשת בו ככלי הרגעה וויסות רגשות. לכן אני חושב שלא כדאי בשלב הזה לזרוק את המוצץ לים (אבל הרעיון כשלעצמו מקורי ואולי תשתמשו בו בעתיד). אני מציע שכרגע, במידה והיא אינה מוכנה לוותר על המוצץ תעזבו את העניין (בכ"ז, היא רק בת שנתיים וחודשיים). במידה ואתם רוצים לגמול אותה עשו זאת בהדרגה. באופן אישי אני לא חושב שכדאי לגמול ילדים ממוצץ בגיל הזה (שזה עתה נגמלו מחיתול) אך זו כמובן דעתי האישית וייתכן שיהיו הורים שיחלקו עלי. בהצלחה, זיו