לאחרים סיפרתי ולאמא שלי לא

שלום זיו, לפני כ- 3 חדשים ילדתי את ביתי הבכורה אחרי 9 שנות נישואין. היו לי הרבה חששות וקשיים להכנס להיריון והריתי מהפריה. מצאתי שהדרך הכי נכונה לי ללדת היא בניתוח קיסרי. לא רציתי לשתף אף אחד בכך מלבד בעלי. ידעתי מראש שלא ארצה להגיד לאימי את האמת כדי שלא תרחם עליי או תספר לאחרים (אני מאוד רוצה לשמור על פרטיותי) ולא יודעת משום מה איך נכשלתי בלשוני וספרתי לאשתו של אחי שעברתי קיסרי (וביקשתי ממנה לא לפרסם וזאת ואכן היא לא עשתה זאת). ובעלי נכשל בלשונו כשסיפר לאחינית שלו והיא סיפרה לכל משפחתו. אני מאוד מוטרדת מכך שלחלק סיפרתי ולחלק לא ובייחוד לאמא שלי לא סיפרתי. אני חוששת שהיא תגלה זאת אולי באחד הימים ותכעס עליי שלא סיפרתי. ובכלל איך הגעתי למצב מביך כזה עם עצמי. והגרוע מכל הוא שאני חושבת על הבת שלי איך היא תרגיש שאמא שלה כל כך מבולבלת. אני מקווה ששאלתי בפורום הנכון. תודה על ההקשבה לילה טוב

מורן שלום, יש לי הרגשה שהקושי שלך לספר לאימך יושב על רקע היחסים בינכן. אולי את מרגישה שהיא לא סומכת על ההחלטות שלך ולא שומרת על פרטיותך. בנוסף לכל אלה, יש את הרקע של של הכניסה להריון, ההריון עצמו והלידה שזו בהחלט תקופה מאד מבלבלת. גם התקופה שלאחר הלידה (מה שמכונה "חופשת לידה" - אולי הגיע הזמן למצוא ביטוי מתאים יותר) לא תמיד קלה וזו בהחלט לא "חופשה". על רקע כל אלה אני בהחלט יכול להבין את הבלבול שלך. ואם אחזור לשאלתך בנוגע לאימך, הרי בסופו של דבר היא תדע ואני מציע שתנצלי את ההזדמנות ותדברי איתה על הקושי שלך בלספר לה. אולי דווקא האימהות הטריה שלך והסבתאות שלה יסייעו לכן לפתח תקשורת אחרת, טובה יותר. בנוגע לחשש איך בתך תרגיש שאמא שלה כ"כ מבולבלת - אני בטוח שהבלבול הנוכחי שלך לא ישפיע עליה כלל, ובנוסף בילבול הוא חלק טבעי ולגיטימי בחיינו. יש תקופות בהן תהי מבולבלת ובתך תלמד שזה בסדר להיות מבולבלת. "בילבול" בסיכול אותיות הוא "ליבלוב". מאחל לך ליבלוב תמידי שמן הסתם ילווה גם בבילבול. זיו

לזיו שלום, ראשית, תודה על התייחסותך למה שכתבתי. אכן אימי לא יודעת לשמור על פרטיותי ולא ממש סומכת על ההחלטות שלי. תמיד יש לה מה להגיד על ההחלטות שלי ולכן עד היום קשה לי לקבל החלטות ולהיות שלמה עם עצמי (למרות גילי המופלג). למרות שציינת שעליי לספר לה את זה עכשיו, אני לא מרגישה שאני יכולה לעשות זאת. היא בטח גם תכעס מאוד ששיקרתי לה. מקווה מאוד שיסורי המצפון לא יכו בי. אבל מצטערת, לא מרגישה שיכולה לבוא אליה ולהגיד לה את האמת עכשיו. ובינינו- האם זה כל כך נורא שלא סיפרתי את האמת?! תודה רבה ושבת שלום!

היי כל כך אהבתי את סיכול האותיות. איך דבר שעלול להתפרש כשלילי/קשה/בעייתי - עם שינוי הראייה מקבל משמעות אחרת לגמרי. שבת נעימה