הגננת צועקת

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

18/11/2007 | 11:38 | מאת: דורית

שלום, ביתי בת 2.9 ובספטמבר האחרון עברה באותו הגן ממסגרת הקבוצה של הצעירים לבוגרים יותר, ולגננת חדשה. בחודשים האחרונים, שמתי לב, כי הילדה מתחילה לצעוק הן במסגרת משחק והן מבחינה תקשורתית - - דברים כמו "שקט, דממה" מה זה? מה זה ההתנהגות הזו? ומשפטים מהסוג הזה - כמובן בצעקה. הדבר עורר בי חשד שכן אנו ההורים לא מתנהלים ככה איתה- והתחלתי לחשוד אולי הגננת צועקת. התרשמותי הראשונית ממנה- היתה כי אכן היא גננת מאד מנוסה, בעלת ותק וכד', אבל חום זה לא הצד החזק שלה והמשמעת בגן נראתה לי קמת נוקשה. פחות סובבת סביב הילד עצמו, אלה יותר סביב התכנים שרוצה להעביר, יצירה וכד'... חששותי אכן התרחשו- והבחנתי היום שהבאתי את הילדה לגן מאוחר מכרגיל, מהיכן הילדה למדה לדבר בכזו אסרטיביות ותוקפנות. הגננת צעקה- "עכשיו אף אחד לא יוצא לפיפי ולא לשתות כרגע יש פעילות וכולם צריכים לשבת יפה". לא מדובר למזלי, באירועים כמו בעיתונות לאחרוניה, אך עדיין התקבל אצלי הרושם כי הגננת מתנהלת ביתר תקיפות, דיבור תקיף ובקול רם- ואסור לשכוח כי המדובר בילדים שעדיין לא מלאו להם שלוש שנים. שניסיתי לדבר בעדינות עם הגננת על הילדה שכן היא נכנסת להתקפי בכי שצועקים עליה, היא נפגעת- אז הגננת מיד סתמה את פי שזה משחק כוח מבחינתה והיא לא נכנעת לה גם אם היא בוכה, ואין מה לעשות כי צריך להתכונן לגן חובה וטרום חובה בהם המשמעת תהיה יותר קשה, גננת אחת על 30 ילדים, וצריך להתחסן בחיים. מיותרל ציין כי לא אהבתי את התגובה הזו. שאלתי- מה לעשות??????????????????? מחד, זה אופיה של הגננת וגם אם אדבר איתה, ספק אם הדברים השתנו כי זו גישתה- אסרטיבית וקשוחה למדי לטעמי. להעביר גן- באמצעו השנה????? ואולי זה בסדר שהגננת מפעילה משמעת- אך האם בצורה כזו?????? מה הגבול במקרים האלו שכן ברור לי כי צריך משמעת אשמח למתן עמדתך כי קצת הלכתי לאיבוד תודה דורית

לקריאה נוספת והעמקה
18/11/2007 | 22:57 | מאת: זיו סופר

דורית שלום, אני מאד מבין את ההתלבטות שלך. לשאלתך האם זה בסדר שהגננת מפעילה משמעת ובצורה כזו - הדרך בה הגננת עושה זאת נשמעת לי מוגזמת ופוגעת ואני לא רואה בכך שום רציונאל חינוכי. וכמו שכתבת (ואת צריכה לסמוך על האינטואיציות האימהיות שלך) הדבר פוגע בילדה והיא מגיבה לכך בצעקות ובבכי. אני לא רואה בעיה בלהעביר גן בגיל הזה, במיוחד לאור המצב אותו את מתארת (ואם הייתי במקומך, לא הייתי משאיר את בני בגן הזה). אשמח אם תעדכני אותי בפורום לגבי איך התמודדת ומה שלום בתך. בברכה, זיו

31/01/2008 | 19:12 | מאת: שלי

דורית שלום אני מטפלת לילדים בערך בגיל של ילדך , אכן בגיל זה מציבים גבולות ואכן מטפלת במקרים מסוימים צריכה להיות אסטרטיבית אך במידה של רוך ובמידה והביטחון העצמי של ילדים בגיל הזה לא ירד ילדים בגיל הזה עוברים את השלב של עצמאות מול בושה ובמקרה שיש לידם דמות נוקשה יתר על המידה עצמאותם תפגע וכן בטחונם העצמי, רצוי מאוד שתנהלי שיחה עם הגננת ותעמדי על רגשותייך ומחשבותייך ותדעי שיש לך כוח חזק מאוד מול הגננת ובמידה ודברים לא ישתנו שתפי הורים חזקים לידייך תקבעו פגישת ועד ותעמדו מול הגננת יש בידכם כוח להשפיע ולשנות חשוב שהילד בגיל הזה יקבל חום ואהבה עצומה מכאן הוא יגדל עם כוחות חיוביים ולא יפחד מנסיון אני יודעת שכל הרמת קול הכי קטנה על ילד גורמת לפחדים להתכנסות בתוך עצמו ולנזק רב אנחנו בגן שלנו אכן מעמדים גבולות אך עדין לא צועקות ולא כועסות פשוט אומרים את הדברים בקול סמכותי שלי

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות