התפרצויות זעם ילדה בת 5

שלום , יש לנו שלושה ילדים(5, 3.5, ו-9 ח'). ובעלי ואני עומדים חסרי אונים מול התנהגות הילדה הגדולה. כשהיא בחברה, היא המרכז, והיא תמיד דואגת לשתף את כולם במשחקים. כאשר היא עם אחותה (3.5) הם משחקות מקסים ביחד ומשוחחות על הכל, היא גם דואגת לאח הקטן. הבעיה מתחילה כשנכנסים הביתה אחרי הגן:, היא נתקפת בהתפרציות של בכי, וצעקות : נשכבת על הרצפה ןפשוט צורחת, היא מסרבת ללכת לחוג, וגם לא אוהבת לרדת לגינה.זה הגיע למצב שאחותה השניה שולת אותי כל יום:"אמא ___ תחזור עצבנית היום מהגן?". כשהיא כבר נרגעת, בדרך כלל אחרי יותר משעה. היא מבקשת סליחה ואומרת שהיא פשוט עצבנית ולא מרגישה טוב. הגננת אומרת שבגן היא ילדה מקסימה ולא פעם קיבלה מהגננות הפתעה בשל התנהגותה הטובה, מה ניתן לעשות ע"מ לעזור לה? האם יש צורך בפניה ליעוץ ? למי פונים? תודה רבה

הי, הילדה הגדולה שלי התנהגה פעם בדפוס די דומה . זה עבר רק אחרי שהיא נכנסה לכיתה א:.. עד אז לא ידענו והצלחנו לעשות הרבה.

מסכימה לגמרי

ליאורה בוקר טוב, מדברייך נראה שהילדה נמצאת במצוקה כלשהי. לא ברור מה מקור המצוקה (ייתכן בבית ויתכן שלא) אך בתך בוחרת להוציא אותה בבית (דבר חיובי כשלעצמו). האם דיברתם איתה על כך? האם שאלתם מדוע היא מתפרצת? מדוע היא עצבנית? בעיניי, האמירה שלה שהיא מרגישה לא טוב אינה מתייחסת למצבה הגופני (למרות שייתכן שבעקבות המצוקה גם הגוף מגיב), אלא ל"לא טוב" הנפשי. לפני הכל אני מציע שתדברו איתה. בחרו זמן בו כולם רגועים, לא סביב ההתפרצות. חשוב שתצרו אווירה בטוחה, מכילה ומאפשרת בשיחה - שלא יהיו הפרעות. חשוב שהיא תרגיש שבזמן השיחה אתם רק איתה. אולי היא תוכל להסביר את מה שעובר עליה. אשמח אם תעדכני בתכנים שהיא מעלה ונחשוב ביחד כיצד לסייע לה ולכם. בברכת שבוע נפלא, זיו