התפרצויות זעם

שלום ילדיי בני 3.5 ו5 בת ובן . יש לי שתי שאלות , אשמח לתגובתך 1.כאשר אני קובעת גבול לבת לדוג':לא להשתמש במספריים כאשר היא ואחיה החלו לריב כאשר עבדו על יצירה בבית , הבת השתוללה מאוד: הפכה שני כיסאות ,בכתה , צעקה, צבטה אותי,ממש התמרדה עלתה על כיסא למצוא היכן החבאתי את המספריים, ובכל זאת לא רצתה לעזוב אותי וביקשה שאחבק אותה. לבסוף החזירה לי אותם בעצמה. האם זוהי התפרצות זעם אופיינית? האם עלי לחשוש או שהכל תקין? 2.הבן: בחופש ביקשתי שיתלבש ונצא לפארק הוא סרב מפני שרצה להישאר בבית ואני תככנתי לצאת ולא הייתה לי אפשרות להישאר בבית, לאחר שביקשתי הוא המשיך לסרב והתנגד שניסיתי להלביש אותו,בעט בי תוך כדי ניעור בגדיו, קפץ על הספות,אמר מילה לא יפה,בכה בלי הרף.(הוצאתי ממתק) מה לעשות?ממש עמדי חסרת אונים? מה דעתך?כך פותרים בעיה?

ג' היקרה, מתוך דברייך נראה לי שישנה איזו שהיא בעיה בהצבת הגבולות על ידך וקבלתם על ידי הילדים. אין זה אופייני שילדה בת 3.5 תהפוך כסאות ותצבוט אותך. כמו כן, אין זה טבעי שילד בן 5 יבעט בך ויקלל. המצב שאת מתארת הוא מדאיג ודורש שינוי מיידי. מהודעתך הקצרה קשה לי להבין בדיוק את מערכת היחסים בינך ובין הילדים. כמו כן, היכן האב? את אינך כותבת עליו. אשמח אם תפרטי יותר וכך אוכל לסייע לך בייתר דיוק. זיו

שלום הילדים אוהבים אותי ואני אותם הם יפים, שמחים,בעלי אנרגיה רבה, וחכמים,אין אב בתמונה אני גרושה מאז שהקטנה נולדה ,אביהם כ 3 חודשים בחו"ל כעת,וגם כשהוא בארץ אינו מתמודד עם חינוכם,גידולם ,תמיד מחזיר אותם אלי בשעות הראייה,אני הנושאת בנטל חינוכם.(ולא די בכך הוא מפריע-לא משלם מזונות באופן מלא,החטיף לילד מכה) מאוד הייתי רוצה לחנכם לגבולות, איך אני עושה זאת? ההתנהגות שפריטתי בהודעה הראשונה אינה אופיינית לכל יום,מפני שהם בדר"כ בבוקר ובערב :מצחצחים שיניים וכו', מתלבשים, מסדרים צעצועים,הרגליים שלמדתי אותם,אך לפעמים הם רבים על צעצוע...ואני אומרת לא רבים: בנשיכות וצביטות. תודה ג'