צמודה לאבא

ביתי בת השנתיים וחצי צמודה לאביה בצורה קיצונית מידי לטעמי, מדובר בילדה חכמה מדהימה ופעילה . כאשר אביה בעבודה היא חייכנית ומפעילה את עצמה בצורה די יפה, כשהוא מגיעה היא לא מסכימה לעזוב אותו , לשירותים הוא בורח. אני בגישת סיפור לפני השינה ולצאת מהחדר אך הוא נשאר איתה עד שהיא נירדמת ולכן היא לא רוצה שאף אחד ירדים אותה מלבדו. אני מודעת לכך שגישות חינוך שלנו שונות בעלי מפנק מאוד ובעד לתת לילדים הכל ולהתנסות ואילו אני בעד הצבת גבולת כמובן עם חום ואהבה. הוא בעל ואבא מדהים אבל מפריע לי, לאחרונה אני מוצאת את עצמי לא רוצה להיות בחברתם שהוא נמצא כי כולם מסתכלים שהיא הופכת להיות אנטי הכול לידו. חשוב לציין כי הוא מגיע בשעה סבירה מהעבודה ובבוקר היא רואה אותו כך שלא חסר לה שעות בילוי איתו. מה עושים? האם ז נורמלי?

פאולינה שלום, שאלתך נוגעת במספר קשיים. לתחושתי הקשיים העיקריים הם השוני בגישות החינוך שלך ושל בעלך והמשתמע ממנו, והקושי הקשור למשולש את-בעלך-הבת, שמתקשר גם לקושי הראשון. אני לא רואה בשוני בגישותיכם כשלעצמו גורם בעייתי עבור הילדה. שוני זה עשוי לאפשר לה רפרטואר רחב יותר של התנהגויות, צורות יחסים וכד'. הקושי העיקרי בעיניי הוא שלך - כהורה ששם יותר גבולות, מה שמעמיד אותך כביכול בתפקיד ה"רעה". נראה שחשיבותם של גבולות עבור ילדים ברורה לך, אך הצבת גבולות אלה מעמידה אותך במצב לא נוח אל מול בתך, ואולי גם מול בעלך. אני מאמינה שמה שילד רוצה, אינו בהכרח מה שטוב עבורו, וההתעקשות שלך גם להציב גבולות חשובה, עם כל הקושי הכרוך בכך. את קושרת בין הקשיים ואולי אכן יש קשר ביניהם. יתכן שהבת כרוכה אחרי אביה כיוון שהוא פחות דורש. יתכן גם שהיא מנצלת את הזמן שהוא בבית כדי להיות אתו, ואין בכך רע. את עצמך ערה לחשיבות היותו "אבא מדהים". הוא גם בעל מדהים, כדברייך, וטוב שאת ערה לכך ומעריכה זאת, וששני "תפקידיו" אינם באים זה על חשבון זה. יתכן שההתמודדות הגדולה ביותר קשורה במשולש, ובתחושה ש"משלושה יוצא אחד". אולי קיימות גם תחושות לא נעימות (אך טבעיות) של קנאה בקשר ביניהם (לצד הפירגון) ותחרות על "מי הורה יותר טוב". אם אכן כך הדבר, מה שעשוי אולי לסייע לך הוא לזכור עד כמה סגנון ההורות שלך חשוב וטוב (גם אם הוא לפעמים פחות נעים) וכן, לא לשכוח את הרגעים הטובים והנעימים שבוודאי יש גם לך עם הילדה כשאתן לבד, ועם בעלך כשאת אתו. את מוזמנת להגיב לדבריי אלייך. האם "פגשו אותך", האם לא... כמובן, רק אם את רוצה. בהצלחה! אור-לי

היי אור -לי אינני מרגישה שאנו משולש " ומשלושה יוצא אחד" הבעייה שלי היא התגובות השונות שלה ( שאבא נמצא מותר לי הכול מהכול) גם בעלי טוען ומרגיש לפעמים כילד ( גדל ללא הורים אני מבינה שיש לו צורך להשלים ולפצות). נכון שלפעמים אני מרגישה "רעה" ומחנכת ( ובסתר ליבי אני אומרת למה אני צריכה את זה - למה לא לתת הכול אבל...... לא מסוגלת). אני מאוד גלוייה איתו ואומרת לו שזה מפריע לי הוא דווקא שמח אומר שלו קשה לחנך והרבה פעמים בדיעבד צוחק מהשטויות שבנס לא מסתיימות באסון( קפיצות ועוד). יש לנו רגעים מדהימים והרצון להיות בחברתה עולה משעה לשעה יחד עם זאת אני חשה לפעמים שבעלי שוכח שהוא אבא ואנחנו מעבירים מסרים כפולים בחינוך. חשוב לי לציין שגם הגננת חשה שהוא מפנק יותר מידי וההתנהגות שלה משתנה בהתאם לנוכחותו כך גם אצל קרובים וחברים. אין לי קנאה אבל מפריע לי האם אני לא בסדר? כיצד להתגבר על ההבדלים בחינוך מבלי לשדר מסר כפול