קנאת אחים

שלום רב! אתמול בצאת השבת בעלי לקח את ילדי בן 3.5 למדורות ל"ג בעומר. למחרת בגן שאלו אותו מה עשית, והוא אמר שיצא עם אבא ואחותו הקטנה (בת 4 חודשים) למדורה ושם הוא שרף אותה. כמובן שזה הבעת קנאה אבל איך מתמודדים עם מה שנאמר. (הילדה נשארה איתי בבית באותו ערב). בצהרים ניהל הילד שיחה עם אביו ואמר לו שהוא רוצה לצייר ציור שבו מופיעים אבא, התינוקת ואמא אבל את אמא אני רוצה למחוק מהציור. אבקש את התייחסותכם בנאמר תודה

שלום רב, בני הבכור בן 9 ויש לנו בעיה עם הכנת שיעורי הבית שלו. יש לציין שהוא תלמיד מצטיין ,אינו מתקשה בלימודים אך יוצר כל יום סערה לא ברורה סביב הכנת שיעורי הבית. הוא מתחיל להכין שיעורים בשעה 16:00 אחה"צ ומסיים אותם לפחות בשעה 21:00 בלילה. הכנת השיעורים מתבצעת טוב אך ורק שאני (אימו) יושבת לצידו ולא קמה אפילו פעם אחת.(יש לי עוד שתי בנות בבית בגילאים 5 ו 4 ). מה ניתן לעשות ע"מ לעזור לו בדרך נורמלית ע"מ שיבין ששיעורי הבית הם לא משימה משפחתית. תודה.

ערב טוב, אין ספק שהאמירה לא נעימה,אבל יש בה גם משהו מעודד וזה שהוא מבטא את הכעס/קנאה או כל רגש אחר. זה שילדים לא אומרים הרבה פעמים,לא אומר שהם לא מרגישים בדיוק את אותן התחושות של בנך. מבחינת התחושות,הן הכי נורמליות בעולם. חשוב לתת לילד לגיטימציה לבטא את מה שהוא מרגיש ולא לנסות "להשתיק" את התחושות או האמירה שלהם. בגילאים האלה העבודה צריכה להיות פחות מילולית וכדאי להעזר יותר בחומרים. את יכולה לקרא קצת על העניין כמה שאלות מתחתייך - אוהבת רק את אבא שיהודית שאלה. בנוסף למה שכתוב שם אצלכם כדאי לתת חומרים כמו צבעי ידיים,חימר שמאפשרים שחרור של הרבה כעס,אגרסיות... מעבר להמלצה לקרא על שיקוף שתמצאי בשאלה אליה הפניתי,אני ממליצה לקרא גם על הולדת אח חדש ב"שאלות ותשובות" משמאל (השאלה השניה בחלק - אח חדש) . בהצלחה, מור