איך מציבים גבולות כשיש בעיית מצפון

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

06/04/2007 | 22:31 | מאת: שונימית

שלום , ביתי בת שנה וחצי ומקום עבודתי הנו צה"ל. כבר בחופשת הלידה שלי לא הייתי מוכנה שהיא תבכה לאור הגונג'ל שצפיתי לה , רציתי להכניס אותה למעון ומאז שחזרתי לשירות ועד היום אני רואה אותה שעות ספורות ביום למעט סופ"ש ולעיתים כשהיא מבצעת פעילות שהיא אסורה , למשל להכניס חפץ למכשיר הוידיאו אני נאלצת לצעוק עליה בקול רם מאוד ע"מ שהיא תפסיק, כל תגובה אחרת שלי מעלה חיוך על פניה , היא בד"כ בוכה ומאוד נעלבת. אני כמובן מרגישה מאוד לא נעים מאחר ואני אומרת לעצמי יש לי רק שעתיים איתה ובזמן הזה היא בוכה..זה קורע אותי מה לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה
16/04/2007 | 17:01 | מאת: מור וכסמן

שלום רב, גבולות הם מתנה נהדרת שהורה יכול לתת לילדו. ברגע שאין לילד גבולות,אנחנו מקשים עליו את ההתמודדות עם החיים. מדוע ? הגבולות עוזרים לילד לסדר את הדברים בצורה פשוטה לנכון/לא נכון,מותר/אסור. השאיפה של כל ילדהיא להיות "ילד טוב",ברגע שהוא יודע מותר ואסור והיכן הוא עובר את הגבול,הוא יכול להתאים את ההתנהגות שלו ובעקבות זאת להחשב ל"ילד טוב",בהתחלה בעיני סביבתו ובהמשך בעיני עצמו = דימוי עצמי גבוה. ז"א,הגבולות עוזרים לילד לדעת מה מצופה ממנו. נסי לחשוב איך הייתי מרגישה אם הגבולות במקום העבודה שלך לא היו ברורים ובכל יום מחדש היית צריכה לחשוב - זה מותר ? זה אסור ? ,היית עוזבת בשעה 14 לא כי את רוצה להיות עובדת "רעה" אלא כי אף אחד לא הסביר לך מה בדיוק מצופה ממך ולמחרת היית ננזפת. כמה אנרגיות מיותרות זה היה לוקח ממך,העיסוק היומיומי במותר/אסור,בסדר/לא בסדר. זה בעצם היה בקצרה למה הגבולות כ"כ חשובים לילד. לא רק שהם לא מאמללים ילד הם מקלים עליו את החיים ומאפשרים לו (כמובן לאחר שהטמיע אותם) לזכות במה שהוא כ"כ רוצה - חיזוקים,מילים נעימות,תשבוחות,גאווה גם מהוריו וגם גאווה עצמית.... ברגע שלילד אין גבולות,באמת יש הרבה גערות,צעקות ,איומים וענישה. לשים גבול זה לא לצעוק ולאיים. מה זה להציב גבולות ? נכתב על זה המון כאן בפורום.את מוזמנת להתחיל מ"שאלות ותשובות" משמאל בחלק התפרצויות זעם והצבת גבולות ובחלק גיל שנתיים. את מוזמנת לקרא את המאמר http://www.hebpsy.net/community.asp?id=27&article=108 ובנוסף לעשות חיפוש בפורום,תמצאי המון תשובות. לגבי רגשי האשם - 1. כדאי לברר עם עצמך את העניין ולהשתדל לפתור את זה,בלי שום קשר לכן/לא גבולות. דרך אגב,אולי כדאי לקרא משמאל את המאמר - מה הקשר. 2. ככל שיהיו פחות גבולות,סביר שיהיו יותר צעקות ורגשי האשם לא רק שלא יפחתו,סביר שיתגברו. בהצלחה, מור

18/04/2007 | 06:00 | מאת: שונמית

תודה על התייחסותך הרצינית והמעמיקה !!!

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות