קשר בין אב ובנו, כשהאב הוא רוצח האם.

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

12/02/2005 | 22:12 | מאת: טובי

ב. נער בן 14, חווה אירוע טראומטי כשהיה בן 4: אביו רצח את אימו לעיניו וניסה לרצוח גם אותו. מאז חי ב. אצל הורי אימו המנוחה המתנגדים לקשר עם האב האסיר. האב נמחק מחיי בנו לחלוטין. לאחר הרצח השתתף הילד בטיפול אינטנסיבי שעיקר עיניינו היה עיבוד הטראומה והסתגלות לחיים החדשים. הטיפול מוצא והסתיים לפני מספר שנים. הנער מתפקד היטב בכל תחומי חייו, מטופל ומטופח בידי הסבים. השאלה שלי היא האם רצוי או עדיף לעבוד על קשר כלשהו של הנער עם אביו? האם נגרם נזק נפשי (נוסף לטראומה שתלווה אותו כל חייו) מן העובדה שהאב "נמחק" מחייו ואין לו אפילו לאן להוליך את הכעס, השנאה וכו'? מהן הדיעות השונות בספרות המחקרית בנושא, ואם מומלץ לעבוד על הקשר, מהי הדרך האופטימלית לעשות זאת?

לקריאה נוספת והעמקה
13/02/2005 | 10:01 | מאת: מור וכסמן

בקר טוב, העלת הרבה שאלות. לא ברור לי מה הקשר שלך לנער אבל אנסה לענות בכל אופן. אני חושבת שכל השאלות האלה אמורות להיות מופנות למטפל שמכיר את הנער. במקרים כאלה אני לא חושבת שיש "מתכון" אחד לכולם. דרושה הכרות מאוד מעמיקה עם הנער,המשפ',האב,המקרה... . בנוסף,חשוב לבדוק מה עמדת הנער בסוגיית הכן/לא קשר עם אביו. מבלי להכיר את המקרה,קשה לי מאוד לענות אם כי אני בהחלט חושבת שמאוד חשוב כן להתייחס לאספקט הזה של המקרה ולשקול מה טובת הנער. יתכן שטובתו היא כן קשר כלשהו עם האב. אני לא הייתי שוללת זאת לחלוטין. כמובן שאני לא יכולה להעריך איזה נזק נפשי נגרם לו מבלי לפגוש אותו. לגבי הספרות,עצתי פשוט לגשת לספרות ולבדוק.למרות ששוב,הספרות מתבססת על מקרים וכל מקרה לגופו,אני לא חושבת שתצליח/י למצא משהו חד משמעי.יש מצבים בחיים שאין להם ספר הדרכה או מתכון מצורף. בקיצור,אין שום אפשרות לדעת מכאן מהי טובת הילד,מהי דרך העבודה האופטימלית וכו'. מעניין לדעת מה הקשר שלך לנושא. מור.

14/02/2005 | 15:36 | מאת: טובי

מור שלום, תודה על תגובתך המהירה אך מאכזבת. כמובן שאין תשובה חד משמעית ושיש הרבה פרמטרים להחלטה הסופית האם וכיצד כדאי או לא ליזום קשר של הילד עם אביו. אני לא ממש רוצה לחשוף יותר מדי פרטים מזהים ברשת כולל מה הקשר שלי לנושא. אומר רק שאני בתמונה מצידו של הנער וטובתו (הנפשית, ההתפתחותית) היא מה שמדאיג אותי (ולא טובתו או רצונו של האב.) אני לא בטוחה שהעובדה שהנער כיום לא מעוניין בקשר תהיה לטובת התפתחותו הנפשית בהמשך חייו, ומה שאני מחפשת בספרות היא עמדה או המלצה לגבי קשר כזה, האם כאשר גורמי טיפול החליטו בשביל הילדים שיהיה להם קשר עם האב הרוצח זה עזר להתמודדות או גרם נזק. הפניה שלי לפורום הייתה כיוון שאני מתקשה למצוא בעצמי חומר בנושא ואשמח לקבל איזושהי הפניה. ברור לי שאף מקרה מחקרי לא תהיה תואם למציאות של ב. בדיוק, וכמובן שיימצאו בספרות דיעות שונות ולא משהו חד משמעי. זו כבר עבודתם של מקבלי ההחלטות לגבי הנער, להעזר במחקר ולהחליט מה רלוונטי ומה לא ואיזו דיעה תתקבל בסופו של דבר. טובי

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות