בן שנתיים מסרב לאמבטיות

שלום,בני בן שנתיים וארבעה חודשים. עקשן ודעתן. שונא להתרחץ: מסרב בבוקר לצחצח שיניים ושטוף פנים, מסרב בערב למקלחת. כל יום אותו סיפור: מאבקי כוח, לעיתים אנו מצליחים לשכנע למקלחת ע"י הכנסת אלמנט ריגושי חדש (דינוזואורים מספוג שמתנפחים, בלוני מים וכו). אנו מנסים בטוב: לשכנע על ידי הגיון או דוגמא אישית: גם אנחנו מצחצחים, כמה כיף ונעים להתקלח, אבל ללא הואיל- לרוב איו ברירה ולעיתים אנו נאלצים לצחצח או להכניס לאמבטיה בכוח. מאוד כואב לנו לעשות כן, מצד שני איך אפשר להשפיע עליו לעשות אחרת. מבחינתו לא להתקלח כל השבוע (כי ניסינו גם לומר טוב היום לא אבל תבטיח שמחר כן, כי אנחנו רואים שהיום אתה ממש לא רוצה- גם למחרת סירב.) נשמח לרעיונות.

בקר טוב, במפגש עם הורים שהיה לי השבוע בנושא גבולות שאלתי את ההורים מי לדעתם אמור להיות הסמכות בבית.ההורים ענו - אנחנו,ברור. שאלתי מה קורה בפועל,מי באמת בסופו של דבר מחליט מה קורה ונתתי דוג' דומות למה שאת העלת כאן.מרבית ההורים חייכו וענו - טוב,אולי הסמכות קצת מבולבלת. אני חושבת שרצוי שכל הורה ישאל את עצמו איזו משפ' הוא רוצה - אילו יחסים,למה הוא שואף בעוד 20 - 15 שנה,מי אמור להוביל את הדברים בבית,מה מקומם של ההורים,מה מקומם של הילדים וכו'. אני מוסיפה מאמר מאד מעניין שאני נוהגת להוסיף אותו כאן לא מעט,בנושא סמכות הורית.מומלץ לקראhttp://www.hebpsy.net/community.asp?id=27&article=108 בנוסף,אנא קראי ב"שאלות ותשובות" משמאל את החלק התפרצויות זעם והצבת גבולות. כדאי לעשות גם חיפוש בפורום תחת המילה גבולות ולקרא. בעיקר לקרא את ההבדל שבין גבולות והסברים ומדוע מאד לא כדאי לערבב בין השניים. אם ישארו שאלות,אני כאן. בהצלחה, מור