תופעת העדר - במעשה שלילי - בני 7

נכדי בן 7 חזר מבי"הס וסיפר לי כי בכיתה היום סיפרו חברים שלו מחוג כדורסל כי הם ניצחו במשחק הדרבי אתמול. למעשה הקבוצה הפסידה בגדול כ- 20:0. נכדי אמר שהוא לא רצה להגיד "ניצחנו" כי זה לא האמת, אבל חשש לסתור את דברי חבריו ולספר כי זה לא נכון ולמעשה "הפסדנו". לשאלתי ממה חשש סיפר כי המספרים הם חבריו ואחד מהם אמר כי עליהם לספר שהם ניצחו. נכדי חשש שאם לא יצטרף "לסיפור" החברים ינדו אותו ולא ישתפו אותו במשחקיהם בביה"ס. הוא הסביר לי כי הוא רק התיחס למהלך המשחק - שהקבוצה השניה רימו, ורבו... אני רוצה לציין כי הילדים גרים במושב קטן והקשרים ביניהם ממשיכים גם בשעות אחה"צ. מאד התלבטתי כיצד להגיב ולכך אודה על כל התיחסות: מחד, אני מעריכה את החלטתו לא לסתור את דברי חבריו ומאידך, את החלטתו לא לומר דבר שקר. מה הייתם אומרים?? תודה, סבתא דואגת

צהריים טובים, את מתארת דילמה לא קלה עבור ילד בן 7 וכל הכבוד לו שהוא הצליח למצא את האמצע,מצד אחד לא לומר דבר שקר,מצד שני לא לאיים על מעמדו בחברת הילדים. בעיני,חשוב לחזק את הילד על התהליך שהוא עשה - זיהוי הדילמה,חשיבה,קבלת החלטה. הילד הוכיח כאן בגרות שהלוואי והרבה מבוגרים היו מסוגלים לה. לסיכום - ההתייחסות כאן צריכה להיות לתהליך המקסים שהוא עשה ופחות לשאר. בהצלחה, מור