הילד מחרפן אותנו....

שלום לך מור, אז ככה, יש לנו ילד בן שנה ו- 8 חודשים. מקסים,בובון ומאוד נבון לגילו ואנחנו משוגעים עליו אבל..... הוא מחרפן אותנו!!!!! ואני מתכוונת לזה שמרגע שהוא מגיע מהמעון (נמצא שם מ - 07:30 - 15:30,פעמיים בשבוע אני לוקחת אותו ושלוש פעמים חמותי),הוא ל א מפסיק לזוז,להרוס,לפתוח ,לסגור,להוציא,לזרוק,לנעול,כל הזמן בתזוזה,לפעמים הוא ממש נדבק אלי ולא נותן לי לזוז... הוא גם לא תופס לעצמו איזה רגע של שקט עם איזה משחק,ככה בכיף שלו.. (המטפלת שלו אומרת שהוא ילד ממש נבון ודווקא כן יושב בשקט בשעת סיפור,הצגה או משחק) לכן אני לא מבינה למה בבית הוא נהיה ממש היפראקטיבי. האם באמת ילדים בגיל שלו ובנים בעיקר,משתוללים כ"כ הרבה? ההתנהגות שלו ממש הופכת אותי לפקעת עצבים מהלכת ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים נורא מתרגזת עליו ואפילו צועקת... ואני שונאת את זה,כי הוא בסה"כ עדיין קטן וכל הזמן אני בתחושה של "איזו אמא רעה אני" . אני בעלי מבקשים לדעת האם יש מקום לדאגה,האם הוא היפראקטיבי?מה עושים? גם שעות השינה שלו בעייתיות,הוא לא יכול להרדם בלעדיי לידו (מאוד קשור אלי). שכחתי לציין שהוא אח שני (יש לו אחות בת 3 כמעט) וכל הנושא סביב התארגנות השינה הוא מאוד טעון ואנחנו מרגישים פשוט במלחמת התשה שלא נגמרת....באמת כבר נמאס לנו!!!!!! מה עושים? בתודה מראש,אפי.

בקר טוב, התשובה מאד קצרה - גבולות. לגבי היפראקטיביות -בכל מקרה מאבחנים את זה רק מגיל 4. לפי מה שאת מתארת,זו לא היפראקטיביות אלא חוסר גבולות. ילד היפראקטיבי הוא היפראקטיבי בכל מסגרת - בגן,בבית... הוא לא בוחר בבית כן ובגן לא. סביר להניח שבגן ישנם חוקים וגבולות ברורים ולכן רואים התנהגות אחת שלו ובבית הדברים יותר פרוצים ולכן אתם חווים התנהגות אחרת. את מוזתמנת לקרא ב"שאלות ותשובות" את החלקים - התפרצויות זעם והצבת גבולות,גיל שנתיים. כמובן שאם אתם לא מצליחים לעשות שינוי בכוחות עצמכם,מומלץ לפנות לעזרה - ביה"ס להורים ,יעוץ פרטני וכו'. בהצלחה, מור