גבולות בגיל שלוש

שלום בננו הבכור בן שלוש. ולנו תינוקת בת שמונה חודשים. מאז שהילד התחיל להבין התחלנו עם גבולות בסיסיים בצורה עקבית ואסרטיבית. כמו לא לזרוק דברים, וכן הרגלים - כשאוכלים שמים סינר וכו'. הדברים הלכו פחות או יותר בסדר. בחצי שנה האחרונה הילד לא שומע לנו בשום דבר גם בדברים בסיסיים ביותר ואפילו נהנה לראות אותי כועסת עליו. אמחיש זאת בדוגמאות: בארוחת צהריים האחרונה הוא זרק עלי מהאורז שבצלחת , עוד לפני שאוכלים הוא מכריז שאוכלים בלי סינר, הבאנו לו תרופה שהיה צריך לקחת והוא לא רצה אז הוא תפס בכוסית ושפך אותה על הריצפה. הוא שואל אותי אם אפשר להדליק את המחשב וגם אם אסביר לו שכרגע לא מדליקים כי הולכים לגן הוא ילך וידליק. הוא מושך את המפה מהשולחן בלי להתייחס לאמירות החוזרות שלי "לא למשוך". אם אני עובדת במחשב הוא יכול לבוא ולכבות לי. לפעמים כשהוא עושה משהו שהוא יודע שלא עושים ואני אנסה להראות שלא ראיתי הוא ידאג לבוא ולעדכן אותי.בשבוע וחצי האחרון נוסף דבר חדש שאני לא יודעת אם זה נעשה כדי לעשות עוד דבר דוקא או שזה לא רצוני- הילד הולך לשירותים ופתאום אני שומע אותי מתייפח בבכי וכשאני באה אני רואה שהוא עשה את צרכיו בתחתונים (גם קקי). יש לציין שבגן הוא נפלא מציית מעל ומעבר למה שהגננת אומרת. יוצא שכל היום עובר בניסיון ללא הצלחה לגרום למשמעת מינימלית בבית דבר הגורם למתח רב ולכעסים. מה ניתן לעשות? מלבד זאת מרגע שהילד חוזר מהגן ועד שהוא הולך לישון הוא כל הזמן הולך אחרי. אני במטבח הוא בעקבותי במטבח, אם אשחק איתו בחדר הוא ישחק אני אצא לרגע לענות לטלפון הוא יבוא אחרי. כיצד לגרום לו לשחק ולהתעסק עם עצמו מעט. תודה רבה רבה.

חגית שלום. אין ספק שבנך אומר לך בדרכו (דרך של ילד) שהוא רוצה אותך. האחות הקטנה כבר תופסת מקום אקטיבי בחיי המשפחה (היא לא רק אוכלת וישנה). ישנם דברים אשר דורשים רק ממנו ולא מאחותו (וכך צריך להיות). אך הילד מרגיש שבעצם את לא שלו. את לא כל כך אוהבת אותו מכיוון שאת דורשת רק ממנו דברים. אז מה עושים? מדברים איתו. שבי איתו לבד ללא התינוקת ברקע והסבירי לו שאת מאוד אוהבת אותו ומשום כך את דורשת ממנו דברים אשר יעזרו לו בהמשך . את ממאוד אוהבת אותו למרות התנהגותו ואת תמיד תמשיכי להיות אמא שלו. כמו כן רצוי לקחת אותו לפעילות משותפת עם ההורים ללא האחות. כמו פעם, לפני שהיא נולדה. בברכה אריאלה-יועצת לגיל הרך ומנחת הורים

בקר טוב, לגבי חוקים וגבולות אנא קראי ב"שאלות ותשובות" משמאל את החלקים - התפרצויות זעם והצבת גבולות,גיל שנתיים (למרות שהוא בן 3). בנוסף,כדאי גם לקרא את השאלות של מל שמתפרסות על פני העמ' הזה והתשובות שהיא קיבלה. לגבי ההצמדות אלייך - דבר ראשון,בדקי כמה זמן נטו יש לך רק איתו בכל אחה"צ. חשוב שלמרות שיש אחות,למרות שאת עסוקה,יהיה זמן שבו רק שניכם יחד ושאת לא עסוקה בשום דבר ! אחר. גם אם מדובר על 15 דק'. אני קוראת שוב את ההודעה שלך וזה נהדר שהתחלתם עם חוקים וגבולות בגיל צעיר,אבל נראה לי שהיום כשהוא כבר קצת גדל, יתכן שצריך לשנות את דרך הצבת הגבולות והחוקים למשהו שיותר מתאים לגיל הזה.ולצד זה,לא לשכוח את תשומת הלב והשיקוף (כמו שתמצאי בתשובות אליהן הפניתי). בהצלחה, מור