חרדת אסלה

'מור יקרה, קראתי בפורומים את ההצעות שלך לגבי ילדים הסובלים מ"חרדת אסלה" ואני מנסה ליישם אך קשה לנו. בני בן שנתיים וחצי נגמל מהר ויפה יחסית מהחיתול ושולט יפה בעשיית פיפי, הבעיה מופיעה כשיש לו קקי, בהתחלה הוא היה מפספס וקורא לי בטבעיות שאנקה אותו, (לא מסוגל להישאר עם התחתון המלוכלך, די מלחיץ אותו). כיום הוא לרוב מודיע לי כשיש לו ואני שואלת "איפה אתה רוצה לעשות?", הוא עונה בסיר או בשירותים, יושב מאוד לא רגוע ואחרי מספר רגעים מודיע שאין לו. לפעמים זה מסתיים בעוד יום שהוא מתאפק ולא עושה בכלל או שבסוף זה יוצא בתחתונים. אני מנסה להיות טבעית כי הבטחות ומתנות לא עזרו לנו וקראתי שאת מציעה התעלמות מוחלטת, אך הוא תמיד קורא לי לעזרה כשיש לו קקי, ואי אפשר להתעלם, גם אם אני רוצה לא לעסוק בזה, כביכול, הוא עסוק בזה וזה מטריד אותו. מה עושים? האמת היא שהוא נגמל רק לפני חודשיים ומדכא אותי לקרוא בפורומים על ילדים שכבר שנתיים בגמילה ועדין עושים רק בתחתונים, מקווה שהדרך שלנו לאסלה לא תהיה ארוכה כל-כך, אודה לך מאוד אם תעני לי, למרות שענית להרבה כמוני – תודה מראש. נעה מזון 0506433682

ערב טוב, נתחיל מזה שכדאי להוריד את מס' הפלאפון שהוספת להודעה... את כותבת - "הוא עסוק בזה וזה מטריד אותו ",כל ילד בשלב הזה ( ובמיוחד ילד שקצת מפספס ומשהו שם קצת "חורק") ,עסוק בזה. גם אצל יתר המשפ' ששאלו ונענו כאן בפורום,הילד היה עסוק בזה. זה חלק מהעניין - בדר"כ יש "חריקות" והגמילה לא הולכת חלק,במשפ' שבהן (ההורה והילד) "עסוקים בזה". אם לא יתעסקו בזה,זה ילך חלק יותר. אצלכם מדובר בילד די קטן וזה הגיוני שיהיו פספוסים מדי פעם. השאלה כמה. מה עושים ? 1. הכי חשוב - לא נלחצים ולא עוסקים ב"כמה זמן זה יקח". ממש לא,כי הלחץ עובר לילד גם אם אנחנו בטוחים שלא. 2. מחליטים (מבלי לשאול אלף פעם ולפתוח "נושא") איפה עושים - שרותים,סיר ,ישבנון... מקום אחד. זה כדי להפסיק את השאלות כל פעם כשהוא מודיע שהוא צריך. 3. אחרי שמחליטים אומרים משהו כמו - מתי שתרצה אתה יכול לעשות ב x . וזהו !. גם אם הוא אומר - אבל זה לא יוצא,זה קשה,... עונים - כשתרצה,תעשה. לא יותר מזה. כל התשובות בנושא אמורות להיות מאד ממוקדות,"יבשות" ומשעממות. הדגש הוא לא לעשות "נושא" מהעניין. 4. לא כתבת מה האלטרנטיבה לעשיה בסיר/שרותים.האם יש לו שעות שהוא עם טיטול ? תחתוני גמילה ?. במידה שאין שעות כאלה ויש רק תחתונים - הוא אומר אני צריך קקי,עונים בבקשה הנה הסיר/ישבנון... ואם זה אפשרי נותנים לו ללכת לבד (מקסימום יצא קצת בחוץ). אם הוא מתעקש,את באה איתו ומתמזגת בחרסינה :).את על תקן תפאורה,לא מעודדת/שרה/מספרת,כלום. דבר נוסף,יתכן שזה קצת קשה לו עדיין (מרבית הילדים נגמלים קודם מפיפי ורק כעבור כמה חוד' מקקי)וכדאי לשקול שימוש בתחתוני גמילה או תחליף אחר. אם כי... אני חייבת להגיד שאחרי שכבר נפרדתם מאביזרים אלו ועברתם לשימוש רק בתחתונים,אני לא מתלהבת "ללכת אחורה",רק אם אין ברירה ורואים שהוא מפתח בעיות עצירות,התנגדות קיצונית וכו'. 5. במידה שהצליח - כל הכבוד. זהו. במידה שלא הצליח - מנקים בדממה ואם הוא אומר משהו עונים - לא קרה כלום,אני בטוחה שבפעם אחרת תצליח. שום דבר מעבר. חשוב שיהיה לך משפט אחד מוכן לכל מצב - להצלחה,לפספוס,להודעה על קקי... ועליו ורק עליו תחזרי במדוייק כל פעם. זהו,נראה לי שעמדתי במשימה ועניתי למרות שיש כאן המון תשובות בנושא.. :). אם בא לך,את מוזמנת לחזור לעדכן כעבור מס' שבועות (אל תצפי שיהיה שינוי כעבור יומיים שלושה,מאד חשובה העקביות גם אם נראה לך שזה לא עובד). בהצלחה, מור

שלום רב בני בן השלוש וחצי ממשיך לבקש חיתול בכל פעם שי שלו קקי. כיצד ניתן להפחית את הפחד מהאסלה? הפתרון ממש לא נראה באופק בתודה מראש על העזרה