ילדים חצופים

מור שלום, אני בת 30, אם לבן 6 ולבת 3. הבן בכיתה א', תלמיד טוב וחרוץ אך חצוף. כשהוא לא מרוצה ממשהו הוא מקלל אותי, מדבר בצורה לא יפה, מתפרץ וצועק בזעם ואחותו הקטנה לומדת ממנו וגם מקללת. פעמים רבות הוא מנסה להכות אותי, אך כמובן שאני עוצרת אותו, והוא מקבל עונשים (אין מחשב, אין טלוויזיה וכו'). האם הדרך הזו של עונשים (ופרסים, אם צריך) היא נכונה? לאחרונה אני תופסת אותו משקר בדברים שכביכול אמר/לא אמר. כיצד לנהוג ע"מ להחזיר את השקט והשלווה לביתנו? תודה

סיגל שלום, אומנם אני לא המומחית פה אבל אם יורשה לי, האם זה תמיד היה כך או שרק לאחרונה?? אולי הוא יותר מידי לחוץ מבית הספר וזו דרך ההתמודדות שלו?? או שהיה איזשהוא שינוי שיכול להיות משמעותי עבורו? לעניות דעתי זו דרך שלו לבטא מצוקה מסוימת - קל לו יותר לצעוק, להכות ולקלל מאשר לעשות ניתוח אירוע ולהביע את מה שבאמת מטריד אותו.... שלך, פופי

פופי שלום קשה לשים את האצבע על נקודת זמן מדוייקת, אבל מאז שהחל כיתה א' יש לי תחושה שהוא "מרשה" לעצמו יותר, רוצה לעשות הרבה דברים לבד (כמו לבוא הביתה מביה"ס, שזה לגיטימי בעיניי ואני אף מרשה) ואני חושבת שהוא כבר מרגיש מספיק גדול גם בשביל להתחצף שזה מאוד לא מקובל עליי! אני גם מסבירה לו שאני לא מוכנה לדבר איתו בצורה כזו כשם שאני לא פונה אליו בשמות כאלה. הבעיה מתחדדת כאשר הוא עסוק במחשב וצריך למשל להתקלח או לאכול ואני קוראת לו ואז מתחילות המריבות. בסוף זה נגמר תמיד בניתוק המחשב מצידי ו"לא רוצה" מצידו על כל דבר קטן, דבר שמוציא אותי מדעתי. מצד שני, לא על פיו יישק דבר... מה דעתך?