מור, את חייבת לעזור..

שלום לך, אני בן 25 ויש לי אח קטן בן 12 שאותו אני כ"כ אוהב. אמי ואבי ישנים בנפרד כבר תקופה ארוכה (מעל 5 שנים) ואמי הרגילה את אחי הקטן לישון איתה במיטה עד עכשיו. לי זה מאד מפריע, ואני מודאג לגבי ההשלכות העתידיות היכולות להזיק לאחי. בטיפשותי, כבר לפני שנה ניהלתי דיון מאד נוקב עם אמי ומרוב שהייתי נסער, אחי שמע את הדברים ולא כך הייתי רוצה שישמע. מאז הוא ממשיך לישון איתה כשאני לא נמצא אבל כשאני בבית הוא אינו עושה זאת. אמי לא מאמינה שמשהו יכול לקרות, והיא גורסת ש"טוב לו וטוב לי וזה מה שחשוב עכשיו". לדעתי הדבר אינו בריא לילד אך נמנעתי מלשתף אנשים ובפרט אנשי מקצוע, אך כנראה שזה ממש קריטי בגיל הזה. חשוב לציין שאחי הוא ילד טוב, חברותי ומקסים ועכשיו בכל אופן אין בעיה התנהגותית איתו. מה לעשות והאם את חושבת שיש סיכוי שנגרם נזק לילד? תודה

שלום לך, כפי שכתבה מור בתחילת עמוד זה, אני מצטרפת אליה לניהול משותף של הפורום ואני מקווה שזה בסדר מבחינתך שאשיב אני על שאלתך. דאגתך לאחיך נוגעת ללב. אני חושבת כמוך, שהמצב המתואר אינו רצוי. בסיפור שאתה מביא לכאן נוכחים אתה, אחיך, אמך ואביך. מאביך "נפרדנו" במשפט הראשון שלך, כשציינת שאמך והוא ישנים בנפרד ובהמשך הוא לא הוזכר. גם אחיך לא נוכח בסיפורך כדמות פעילה. תיארת אותו כ"ילד טוב, חברותי ומקסים", אך לא ברור מה עמדתו בעניין השינה המשותפת עם אמך. האם כילד טוב, חברותי ומקסים הוא רשאי להביע למשל התנגדות? מה יהיה עבורו מחירה של ההתנגדות? (האם עדיין יחשב לילד טוב, חברותי ומקסים?). ומה עמדתו של אביך? האם זה מקרי שהוא חסר בתיאורך את המצב? אתה מתאר מצב בו אחיך משמש בתפקיד לא לו. נראה שכמוהו, גם אתה נושא תפקיד כבד למדי, כמגן אחיך. האם יש אפשרות להחזיר באיזשהו אופן את התפקידים לבעליהם? בהצלחה רבה, אור-לי