ילדה בת שלוש

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

04/10/2006 | 09:41 | מאת: רוני

שלום. אני אם לילדה מקסימה, חכמה ולבבית ובקרוב היא חוגגת את יום הולדתה שלישי. אני ואביה גרושים מזה כשנתיים וחצי. ביתי נולדה לתוך מציאות שבה אמא ואבא לא ביחד.כיום אני חיה עם בן זוג אחר שבזמן הקרוב מתעתד להפוך להיות בעלי. היחסים בינו לבין ביתי טובים מאוד, הוא אוהב אותה כאילו הייתה ביתו והיא אותו כאילו היה אביה. היחסים ביני לבין בעלי לשעבר אינם טובים ולמעשה אנו מנהלים קשר באמצעות SMS או פקסים ואך ורק בכל הקשור לילדה. גם כשאני נאלצת להעביר לו אותה אנחנו עושים זאת ממרחק כשהילדה הולכת אליו ואני מניחה את התיק במרחק. אין מילים מתוך נימוס וכל מה שאנחנו משדרים זה ריחוק ועויינות. פעם בשבועיים ביתי מבלה סופ"ש עם אביה ובזמן האחרון היא חוזרת משם עם תופעות מדאיגות, למשל בפעם האחרונה בילתה שם את שלושת הימים של ראש השנה וכשחזרה ממנו התחילה לדבר על מוות, "אני אמות" או "אני אהרוג אותך", רצף המילים חוזר על עצמו שוב ושוב ואני מודאגת. ביום שהוא החזיר אותה, הוא דאג לשלוח לי הודעה על כך שהיא החלה לדבר על הנ"ל וביקש שלא אכעס עליה, אני חושבת שזוהי מניפולציה שלו. במקרה אחר הוא שלח לי הודעה שהילדה חלמה בלילה שאמא ואבא לוקחים אותה לקניון ולא עוזבים לה את היד, במקרה נוסף הוא הגיע לגן וביקש מהצוות לשים עיין על בן זוגי משום שהוא הבין מהילדה שהיא אינה אוהבת אותו. אין לי מושג כיצד לפרש את הנ"ל אך מהיום שנפרדנו ובשל צורת התנהגותו שהשתנתה לאין ערוך אני כל הזמן חושבת על הילדה הודיה קדם ז"ל... שלא נדע! אני אובדת עצות ומצד אחד מאמינה שהאיש אוהב את הילדה אהבת נפש ומצד שני אני חוששת שאני כבר לא מכירה אותו ולכן לא יודעת למה האיש מסוגל או מה הוא מרגיש ורוצה. אנא עצה....או אולי הפנייה לפסיכולוג ילדים....

08/10/2006 | 15:41 | מאת: מור וכסמן

צהריים טובים, קראתי את ההודעה מס' פעמים וחשבתי שבאמת צריך להפנות אתכם ואז שאלתי את עצמי - לאן ? מה המוקד כאן ?. מה בעצם הדבר שהכי מציק לך ?. בתחושה שלי,הדבר שהכי מציק זה הלא נודע,הפחד מהצעד הבא. במקרה כזה לצערי,קשה לי להאמין שיש איזשהו איש מקצוע שיכול לנבא את העתיד או שיכול לחזק/להפריך את פחדייך. אני שואלת את עצמי - נניח שאני מייעצת לך לפנות ל x . איך את מציגה את זה לאבא של בתך ? אנחנו צריכים לפנות ל x כי.... . כי מה ? הרי על פניו,אין הרעה בתפקוד של הילדה,אין סממנים לקושי,אין כביבכול מצד הילדה שום דבר המצדיק פניה לאיש מקצוע. לכן,עוד לפני ההפניה,אנא נסי למקד (למרות שאני בטוחה שזה לא קל ואני ממש לא מקנאה בך..) מה הכי מציק ומה הציפיה שלך. כשנדע למה את מצפה,יהיה קל יותר להפנות אותך למקום המתאים. אנא חזרי ואשתדל לעזור, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות