הצלחות/כשלונות

בתי בת ה-10 חזרה היום מבית הספר בוכה. הסיבה: קיבלה 71 במבחן בחשבון. שאלתי למה היא בוכה? ענתה: חברותי קיבלו 100 ו- 98 וכו. כששאלתי אותה מה קרה לה במבחן היא סיפרה לי שמאד התרגשה ופחדה שלא למדה את כל החומר למבחן, ולכן נלחצה. אכן היא לא למדה הרבה זמן למבחן אבל בסה"כ היא יודעת את החומר הנלמד ותחושתי שהצליחה פחות ממה שציפתה בגלל ההתרגשות הלחץ והדאגה. ברצוני לציין שבשנה שעברה המצב היה דומה. חלק מהמבחנים הצליחה מאד וחלקם פחות אבל בסה"כ הילדה לא רגועה במבחנים, חוששת שתסיים אחרונה כי לעיתים לוקח לה יותר זמן מאחרים, חוששת מכשלון למרות שחוותה הרבה הצלחות. בחיי היום יום הילדה עצמאית גם בבוקר, גם כאשר חוזרת הביתה לבד ואוכלת צהריים לבד וכו. אך די מפוזרת וממהרת מדי לטעמי. לדוגמא אתמול יצאה מהבית אחר הצהריים והשאירה דלת פתוחה כשלא היה אף אחד בבית. שאלתי למה? אמרה:שכחתי. היא כזאת בגישה של "לא אכפת לי" שמאפיינת בני נוער. כשאוכלת, תמיד מתפזר אוכל על השולחן על הריצפה וכו... כמובן לא מנקה, רק אם נגיד לה לנקות. את הבגדים שמורידה זורקת בדיוק במקום שעמדה ומשאירה אותם על הריצפה. החדר שלה לא הכי מסודר שבעולם. למרות שיש תקופות שפתאום בא לה אז מסדרת. שאלתי איך לנהוג במצב כזה, הרי מצד אחד חשוב לי לראות שחשוב לה להצליח ולוקחת ברצינות את הלימודים ואפילו אולי טוב שמתאכזבת מציונים פחות טובים. אך מצד שני נראה לי שהתגובה היתה מוגזמת ומפריע לי ה- OVER דאגה והלחץ במבחן עצמו. ואני רוצה לנחם אותה שלא תבכה. אשמח לתשובתך המהירה. .

צהריים טובים, אני מוסיפה לינק לשאלה דומה מאד שנשאלה בעבר. אם ישארו שאלות,בשמחה. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xFT-336,xFP-336,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה, מור