חרדות

שלום, יש לי ילדה בת 5 ובחצי שנה האחרונה יש לה מעין חדרות נטישה, שזה באה לידי ביטוי בכך שהיא לא מוכנה ללכת לחוגים מאחר והיא מרגישה כאילו היא לא תהיה איתי וכאילו שהיא מפסידה זמן איתי. ואם היא כבר נכנסת לחוג לניסיון היא יוצאת ממנו לאחר 10 דק' בבכי נוראי. בנוסף היא גם לא מוכנה ללכת לאף חברה היא מעדיפה שיבואו אליה. וגם שוב אם היא הולכת היא מבקשת שיקראו לי לבוא כי היא בוכה ורוצה ללכת.ואם היא הולכת לחברה אז והיא שואלת אותי מתי אני יבוא לקחת אותה ושזה היא מוקדם. יש לציין גם מתי שהיא צריכה להישאר בבית עם בייביסיטר או אפילו עם אחת הסבתות שאנחנו רוצים לצאת היא מתחילה לבכות ולא נותנת לי ללכת. היא מאוד קשורה אלי יותר מאשר לאביה. גם שאבא שלה רוצה ללכת איתה למקומות היא לא ממש רוצה ללכת היא רוצה שגם אני יצטרף. בנוסף לכול זה היא מאוד בלחץ כאשר אני נכנסות לשירותים ציבורים היא לא מוכנה להיכנס כי היא לא מוכנה לסגור את הדלת שהיא פוחדת להיתקע והיא ממש מתחילה לצרוח בלחץ שאני לא יסגור את הדלת שאני ישאר אותה פתוחה למרות שאני מסבירה לה שאנחנו נמצאות ביחד ולא יכול לקרות כולם, וגם אם יקרה שנתקע אני נמצאת איתה ביחד. וגם כאשר נכנסים למעלית היא בלחץ נוראי או שקרה מקרה שאני נכנסת למעלית לבד כי המעלית היתה קטנה והייתי עם עגלה והיא ירדה במדרגות עם סבא וסבתא שלה היא נכנסה ללחץ היסטרי דל בכי וצרחות עד שהיא ראתה שהגעתי. אני רוצה לציין שגם נולדה לה אחות חדשה לפני חצי שנה שהיא קיבלה אותה מאוד יפה והתקפי קינאה כמעט ואין. ריצתי לדעת מה אני עושה שבעניין של חרדות הנטישה ואי הרצון ללכת לחוגים ולחברות כי היא מפחדת שאני לא היה איתה. דבר נוסף אני ובעלי אף פעם לא נסענו ועזבנו אותה תמיד היא הצטרפה אלינו. תודה.

צהריים טובים, את קוראת לתופעות - חרדה. אני לא חושבת שמדובר בחרדה. כדאי לבדוק איך הגעתם למצב הזה שהיא לא יכולה להפרד ממך. במקרים כאלה כשאנחנו בודקים את המצב בעבר כשהילד היה קטן יותר אנחנו בדר"כ מגלים צורך גדול מאד של ההורה (לרב,אמא) בקירבת היתר הזו לילד. ז"א,ההורה "שמר" את הילד קרוב מאוד אליו בגיל צעיר וכשהילד גדל הוא לא מסוגל להפרד מההורה. חלק חשוב בהתפתחות הוא מה שנקרא - נפרדות,וההורה אמור לעודד ועלזור לילד להשיג את זה. ז"א,עיקר התפקיד מוטל עלייך ולא עליה. את תצטרכי לשים גבולות בתוך הקשר בינכן (כמובן שאפשר להמשיך להיות קרובות,ופתוחות ו... אבל עם גבולות כאלה שיאפשרו לילדה להפתח ולהתפתח גם במקומות בהם את לא חלק). ללא יכולת הפרידה,צפויים קשיים בהמשך הדרך. אני מוסיפה עוד תשובה באותו הנושא. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1234,xPG-47,xFT-21784,xFP-22011,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה, מור