פחדים בגיל שנתיים

בתי בת שנתיים וחודשיים, ילדה עליזה שבעבר לא הביעה חרדות או פחדים מיוחדים ( למעט דברים שאני מזהירה מפניהם: לא לטפס גבוה וכד'). לפני כשבועיים החלה להעלות פחדים בעיקר כאשר היא מתעוררתמשינה בלילה ( לדוג' : מלאך קטן בא ונתן לי מכה בראש , במקרה הזה ממש פחדה להשאר במיטה וביקשה לעבור אלינו ההורים, אתמול התעוררה וסיפרה שיש נמר בחדר ושוב ביקשה לעבור אלינו או שנשאר בחדר, הפעם היתה פחות מבוהלת אבל בהחלט היתה מוטרדת מכך, היא גם זוכרת את ההתרחשויות ומספרת עליהם במהלך היום). מבחינה סביבתית: היא ילדה בכורה ואני עכשיו בהריון מתקדם , אנחנו מדברים איתה על התינוקת שעומדת להיוולד. בספטמבר היא חזרה למשפחתון בו היתה בשנה שעברה ,אבל רב הילדים התחלפו וכן היא היתה חודש שלם בחופשה בבית. אני מאד מודאגת שאולי קרה לה משהו לא טוב מכיוון שאני לא מכירה את הפחדים הללו מן העבר. אני לא יודעתלמה לקשר את ההתנהגויות הללו , אני תוהה אם זה קשור להריון, היא הפכה להיות קצת תוקפנית כלפי , לפעמים בועטת והרבה פעמים מסרבת לבקשות שלי, וכתוצאה לאחרונה גם אני כועסת עליה יותר מן הרגיל. איך יודעים לאתר מצוקה על רקע שלאירוע טראומטי אצל ילדים בגיל זה. ואםמדובר רק בהתפתחות טבעית , איך נכון להגיב? לדוג' היום אמרה שפוחדת מבובת תנין קטנה שהיתה בבית אז זרקנו יחד את הבובה לפח האם זו תגובה מתאימה?

צהריים טובים, את מעלה מס' נושאים,ננסה לעשות סדר..:). 1. כדאי להתחיל מקריאת החלקים - "אח חדש" ,"גיל שנתיים" ב"שאלות ותשובות" משמאל. כמו שבטח תראי שם,אין טעם להרבות בשיחות סביב הלידה הקרבה. 2. פחדים - את מתארת משהו נורמלי בהחלט. מכיוון שיש כאן הרבה תשובות בפורום על התמודדות עם פחדים,אני מציעה לעשות חיפוש תחת המילה - פחדים ולקרא. 3. התגובה - מכיוון שלא תוכלי לקחת כל פחד ולזרוק אותו לפח,לא רצוי להשתמש בזה. גם הילדה וגם את תאלצו ללמד להתמודד עם פחד קיים. כאמור,תוכלי לק'רא על זה בפירוט בתשובות שכבר קיימות בפורום. בהצלחה, מור