פחדים

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

20/09/2006 | 22:11 | מאת: מיכל

שלום רב, אני אמא לילדה בת 8, כתה ג ומזה 3-4 ימים שביתי נתקפת בערב בבכי תמרורים, כל גופה רועד וממש נראה כמו התקף חרדה. אנו גרים בתל אביב ואני יודעת שעניין המלחמה בלבנון מאד השפיע עליה, היא אינה יכולה לראות חדשות כי "הכל רע בחדשות" ושלא נפתח את הטלויזיה לחדשות, הביאו בימים אלה את תמונת האיש הסובל מפיגור שכלי שנעלם באזור תל אביב, התמונה באמת קצת מפחידה, תלו אותה בבית הספר וילדי הצופים עוברים בין האנשים ושואלים אם משהו ראה אותו במקרה? הילדה נחשפה לתמונה ולשיחות ומפחדת מהאיש הזה מאד... בקיצור נראה לי שלאחרונה מכלול של "דברים רעים בעולם" משפיעים עליה מאד וקשה לה להתמודד. קודם כל מה עושים כשהגוף שלה רועד? והיא כמובן לא יכולה לשלוט בזה? (דרך אגב שאלתיה אם מישהו פגע בה? נגע בה? הכאיב לה? והתשובה היתה לא). אנו קצת מודאגים. מה עושים? אודה על תשובה מהירה... מיכל

28/09/2006 | 14:33 | מאת: מור וכסמן

צהריים טובים, אני לא יודעת אם הבעיה עדיין קיימת אבל בכל מקרה כשמדובר בפחדים,חשוב לשדר לילד קבלה,הבנה ואמפטיה מצד אחד,ומצד שני,לא ליזום שיחות/עניין סביב הנושא. ז"א,להגיב תוך שימת פרופורציה,לא ליזום. ברגע שילד חש שהפחד שלו מפחיד את ההורה,זה מעצים את הפחדים. במקרה של רעידות והתגברות הפחדים,אפשר לחבק את הילדה ולהגיד משהו כמו - אני מבינה שאת פוחדת אבל נסי להרגע. ולחזור אך ורק על אותו המשפט ללא תוספות. כמו "תקליט שבור". לתגובה של ההורים יש תפקיד מכריע על משך הפחדים. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות