חברים

שלום רב, בני בן כמעט 9, בכיתה ד'. ילד מחונן עם ADHD, מטופל ברטלין לשעות הלימודים בלבד. כבר כשהיה בגן חובה נראה היה שיש לו בעיה של "התאמה" חברים היו אומרים שהוא נודניק ושהוא מדבר המון ו"למה תמיד הוא חושב שהוא יודע הכל", יש לו קבוצה של כ-4 חברים שאיתם הוא אומר שהוא משחק בהפסקות והם מזמינים אותו לימי הולדת וכו' אך כמעט אף פעם אינם מתקשרים להזמין אחהצ. כשהוא מזמין-לפעמים באים ולפעמים לא. בשנה שעברה כשאביו הצטרף לטיול שנתי הוא שם לב שהוא מציק לכולם ואף מתגאה שהוא "הנודניק של הכיתה" גם במפגשים עם חברים בבית (או בחוץ כשאני נוכחת) הוא מציק הצקות קטנות. נראה שהמטרה של כל ההתנהגות הזו היא למשוך תשומת לב ולכפר כנראה על חוסר בטחון עצמי. לפני כ3 שנים היינו איתו אצל פסיכולוגית שגם עשתה לו אבחון וגם נסתה לעזור לנו בעצות. המסקנות שלה היו שהוא ילד מאוד מיוחד ושונה עם איטילגנציה מאוד גבוהה שלפי דבריה קצת מפריעה לו. לא יכולנו להרשות לעצמנו כלכלית המשך טיפול וכרגע יש לי הרגשה שהמצב מתדרדר וככל שהילדים גדלים הם מפסיקים להבליג על ההצקות וההתנהגות שלו ושהוא ישאר בלי חברים. מה עושים? אייך עוזרים לו? אייך מלמדים אותו כישורים חברתיים נכונים? תודה

בקר טוב, אני חייבת להגיד שההודעה שלך מאד נוגעת ללב...:). דבר ראשון,אני ממליצה לנסות להעזר בנסיונם של הורים נוספים לילד adhd ואת זה אפשר לעשות בפורום הנהדר של הפרעות קשב בתפוז. חלק מאוד חשוב בהכוונה שלכם לילד הוא לא מה לא לעשות אלא מה כן. נסו לקחת סיטואציות דומות בבית,שעליהן אתם נוהגים להבליג והשתמשו בהן על מנת לעבוד איתו על התנהגות אלטרנטיבית. בנוסף,נסו לבדוק איתו מה מתעורר אצלו לפני ההצקה ומה בעקבות ההצקה. זה יתן לכם מושג על איזה צורך עונה ההתנהגות הזו ואולי תצליחו למצא מענה אחר לצורך. כדאי לבדוק אפשרות של שילוב בקב' לרכישת מיומנויות חברתיות. לסיכום,עיקר העבודה היא מודלינג ואימון. הרבה בהצלחה ואם אני יכולה לעזור בעוד משהו,בשמחה. מור.