פחד

שלום רב הבת שלי בת 8 כמעט מזה כשבועיים או יותר היא מגלה חרדה נוראית מחייזרים ראינו לאחרונה את הסרט איטי ונראה לי שזה מזה אבל זה ממש נורא היא מסרבת לעשות כל דבר לבד בבית שרותים צחצוח שיניים ביקשה להרחיק את המיטה של מהקיר כל מיני דברים שכבר אותמו מכניסים ללחץ היא צריכה לחזור לבד מהצהרון והיא מתחילה לבכות רק מעצם המחשבה מה עושים ?

בקר טוב, כמו בכל פחד אחר,חשוב לקבל את הפחד,להיות אמפטיים לפחד שלה אבל לשמור על פרופורציה ולהקפיד שהיא תמשיך לבצע את המטלות שלה. משהו כמו - אני מבינה שאת פוחדת,אם זה יעזור אני מוכנה ללוות אותך עד לשרותים,ושם כבר תשארי לצחצח. או לצחצח עם דלת פתוחה וכו'. ז"א,לא לבטל את הפחד,אבל גם לא לוותר על החובות בעקבות הפחד. בהצלחה, מור

בתי בת שנתיים וחודשיים, ילדה עליזה שבעבר לא הביעה חרדות או פחדים מיוחדים ( למעט דברים שאני מזהירה מפניהם: לא לטפס גבוה וכד'). לפני כשבועיים החלה להעלות פחדים בעיקר כאשר היא מתעוררתמשינה בלילה ( לדוג' : מלאך קטן בא ונתן לי מכה בראש , במקרה הזה ממש פחדה להשאר במיטה וביקשה לעבור אלינו ההורים, אתמול התעוררה וסיפרה שיש נמר בחדר ושוב ביקשה לעבור אלינו או שנשאר בחדר, הפעם היתה פחות מבוהלת אבל בהחלט היתה מוטרדת מכך, היא גם זוכרת את ההתרחשויות ומספרת עליהם במהלך היום). מבחינה סביבתית: היא ילדה בכורה ואני עכשיו בהריון מתקדם , אנחנו מדברים איתה על התינוקת שעומדת להיוולד. בספטמבר היא חזרה למשפחתון בו היתה בשנה שעברה ,אבל רב הילדים התחלפו וכן היא היתה חודש שלם בחופשה בבית. אני מאד מודאגת שאולי קרה לה משהו לא טוב מכיוון שאני לא מכירה את הפחדים הללו מן העבר. אני לא יודעתלמה לקשר את ההתנהגויות הללו , אני תוהה אם זה קשור להריון, היא הפכה להיות קצת תוקפנית כלפי , לפעמים בועטת והרבה פעמים מסרבת לבקשות שלי, וכתוצאה לאחרונה גם אני כועסת עליה יותר מן הרגיל. איך יודעים לאתר מצוקה על רקע שלאירוע טראומטי אצל ילדים בגיל זה. ואםמדובר רק בהתפתחות טבעית , איך נכון להגיב? לדוג' היום אמרה שפוחדת מבובת תנין קטנה שהיתה בבית אז זרקנו יחד את הבובה לפח האם זו תגובה מתאימה?