בעיות התנהגות

יש לנו ילדה בת ארבע וילד בן כמעט שנה . בזמן האחרון נראה שבתנו פרקה עול והתנהגותה נעשתה שובבה יותר - היא מרביצה בגן, מתעקשת על דברים, לא מוכנה שאחרים יגעו בדברים בהם היא משחקת בגן , אינה מקשיבה לגננת ואף בעטה בסייעת . יש לציין שבתנו ילדה מאד חכמה , נחשבת לאחת הבנות היותר טובות בגן . התנהגות זו באה לידי ביטוי גם בבית היא התחילה להקשיב פחות לדברינו, לצרוח (ולא רק לבכות) כשמשהו לא נאה בעיניה- לא שהיא משיגה בכך משהו אבל זה בהחלט מטריד. האם כדאי לפנות לייעוץ? וכיצד בוחרים את הטיפול והמקום הנכון?

בקר טוב, קצת קשה להעריך מכאן ממה נובעת ההתנהגות. אני כן אנסה לתת כמה נק' שאולי כדאי,עוד לפני הכל,כן לשים לב אליהן - האם זה התנהגות מתמשכת ? או שמא באה והולכת ? אם היא באה והולכת,בעקבות מה היא מגיעה ? האם היה איזשהו שינוי (מטפלת חדשה,גננת שהוחלפה,מחלה ממושכת של האח....) שבעקבותיו החלה ההתנהגות ? איזו ילדה היתה לפני כן ? . אם תוכלו לתת דוג' של סיטואציה שבה היא התנהגה כמו שתארתם,זה מאוד יעזור (הדוג' צריכה להיות מפורטת - מה אתם אמרתם,מה היא,איך התחיל,איך נגמר...) ואוכל לענות האם לדעתי כדאי לפנות ליעוץ או שאוכל לתת טיפים מפה. לגבי השאלה איך בוחרים את היעוץ ? לדעתי,היא חשובה הכימיה בינכם לבין היועץ. אפשר לקבל המלצות דרך הגן,דרך קופ"ח,השרות הפסיכולוגי החינוכי בעירכם,מכרים... אבל מה שהכי חשוב היא מידת הכימיה בינכם. חלק מזה אפשר לדעת כבר בשיחת טלפון וכך לצמצם את הרשימה וחלק בשיחה פנים מול פנים.אני מאמינה שאחרי שיחה אחת תדעו אם אתם במקום הנכון או לא ובמידה שלא אין הכרח להגיע לפעם שניה. מחכה לדוג', מור.

גב' מור וכסמן תודה על התייחסותך ותשובתך. ולענייננו, התנהגותה של בתנו אינה התנהגות מתמשכת, אלא הופיע בחודש וחצי האחרונים, ואם כבר הזכרת זאת, בננו היה חולה הרבה בתקופה זו ואף אושפז יומיים. בתנו תמיד היתה ילדה עקשנית ודעתנית, אך תמיד ידענו לנתב זאת היטב ולהוציא מכך את הטוב (מתקדמת יותר מהאחרים, ילדה חמה ואוהבת...) דוגמאות: בבית- יש לה בזמן האחרון רצון לחזור להיות תינוקת (ואני יודעת שזו תופעה מוכרת), מכניסה מוצץ צעצוע לפה, זוחלת, מדברת כמו ילדה קטנה...- אני אומרת לה כמה אני אוהבת שהיא ילדה גדולה ויותר כייף לי להיות עם ילדים גדולים וחכמים כמוה ולא עם תינוקות כמו אחיה הקטן . חוץ מזה אין התנהגויות קיצוניות , אלא כל דבר נעשה קשה יותר מצחצוח שיניים, עבודה בחוברת עבודה, לכבות את הטלויזיה, לשכב לישון...- הרבה יותר עקשנית, לכל דבר יש לה תשובה , ולעיתים אף מתחצפת... בגן-כפי שכבר ציינתי , הידיים ממהרות לנסות לפתור בעיות, היא מהירת חימה, רכושנית על כל צעצועי הגן, וצעצוע אהוב נכנס עד מהרה למגירה שלה על מנת שיחכה לה ליום המחרת - בידיעת הגננת. יש לנו תחושה, שהיא מרגישה בגן בטוחה וחופשיה להתנהג כך, מאחר שלא מעמידים אותה במקום והיא מקבלת יחס מעודף ולכן בגלל סיבה זו וסיבות רבות אחרות(נקיון הגן, משחקים...) חשבנו להעביר אותה גן האם זה יהיה נכון לעשות ?האם מעבר לגן אחר - ויותר טוב לדעתינו יכול להועיל או עלול רק לפגוע בה ?