מרד בגיל שנה ושמונה חודשים

בתי הבכורה והיחידה מורדת בנו. בהתחלה זה היה רק עם אבא ועכשיו גם איתי. לפעמים גם עם הסבתא. בגן אומרים להיא ילדה למופת. כל דבר היא אומרת "לא!" בועטת, מנסה להרביץ, ולפעמים מצליחה. זה כאילו יש בה אנרגיה שהיא לא יודעת לנווט ... אני מוצאת את עצמי באופן קבוע מנהלת דיאלוגים של "אסור, אמא לא מסכימה, לא נעים לאמא, כואב לאמא, אסור". היא מבינה שזה כואב לי, נותנת נשיקה במקום שהבאיבה לי ואחרי זמן מה חוזרת על הפעולה. המצב די מתסכל וגעיקר מעייף. מה ניתן לעשות? תודה על העזרה! פאולה

לילה טוב, זה בהחלט מתאים לגיל ומרבית הילדים (וההורים) עוברים את השלב הזה. זה הזמן להתחיל להציב גבולות. אנא קראי ב"שאלות ותשובות" משמאל את החלקים - גיל שנתיים,התקפי זעם והצבת גבולות. בהצלחה, מור

שלום, בני בן שנה ושמונה חודשים והוא עצבני עוד מינקות. הוא נוהג לנשוך, להרביץ, לצבוט, לזרוק דברים ולהכאיב. כשהוא עייף או רעב המצב מחמיר. בעניין הזה אנחנו מטפלים ועובדים איתו על זה, ולדעתי הוא משתפר עם הזמן. הבעייה הקשה בעיקר בעצבנות שלו שהוא נכנס לפעמים להיסטריה ולשיגעון ממש. בלילות למשל הוא מתעורר בחודשים האחרונים באמצע הלילה ומתחיל לצעוק ולבכות ולא רוצה מוצץ או חיבוק רק ממשיך לצעוק עד שעובר לו לאחר כמה דקות. למשל, אתמול בלילה הוא התעורר והתחיל לצעוק "תה" אז עשיתי לו תה ובינתיים הוא ירד מהמיטה והתחיל לצעוק "גרבר" ו "קטשופ" ולרעוד מעצבים. אז שמתי לו קרקר עם קטשופ והוא לקח ביס,זרק על הריצפה וצרח. עד ששכנעתי אותו לעלות למיטה ולשתות את התה הוא טעם מהתה וזרק את הכוס והמשיך לבכות ולצעוק עד שלבסוף שתה ונרדם. אני חשבתי לייחס זאת לחלומות רעים שיש לו בלילה (לעיתים קרובות קם ובוכה "אבא" "אבא"), אבל אני מתחילה לחשוש שיש לו בעיה פיזית. מה לדעתכם? אילו בדיקות כדאי לשלוח את הילד?

יש לציין שהוא עדיין ישן איתנו במיטה, הוא מזיע המון, הוא אוכל טוב והמשקל שלו גם בנורמה. כשהוא היה יונק הוא היה קם המון באמצע הלילה ובוכה. עד גיל שנה ושלושה חודשים כשהוא נגמל מהיניקה הוא היה קם הרבה בלילה. לאחר מכן כבר הפך יותר רגוע וכמעט ולא היה קם עד לפני חודשיים בערך שהתחיל להתעורר עצבני ולהשתגע.