התאפקות ללכת לשירותים

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

03/08/2006 | 13:31 | מאת: Danna

אני אם נשואה לשני ילדים. בתי בת 4, ובני בן שנה. בתי הראתה עניין רב להתנתק מהחיתול בגיל שנה וחצי ולכן החלה את תהליך הגמילה מחיתולים כבר בגיל זה. היתה לה את היכולת המילולית להביע את עצמה את צרכיה ורצונותיה בצורה ברורה ורהוטה. למרות העובדה שהיה לה רצון עז להתנתק מהחיתולים, מאז תחילת תהליך הגמילה היא נוטה להתאפק עד הרגע האחרון. הא מחזיקה את הצואה\שתן זמן ממושך עד לרגע בו היא מלכלכת את התחתונים. הדבר קורה בכל סיטואציה נתונה: בעת משחק עם חברות, בעת משחק איתנו ההורים, בעת משחק עם עצמה ואפילו בזמן האוכל. זה קורה לעיתים רחוקות יותר בשעות בהן היא שוהה בגן. בתחילה גיליתי סבלונות רבה הייתי אומרת לה שזה לא נורא ושבפעם הבאה היא תספיק. לאחר תקופה מסויימת איימתי שאחזיר לה את החיתול,כיום אחרי יותר משנתיים אני אבודת עיצות.אודה לכם אם תוכלו לייעץ לי בנושא. תודה דנה

לקריאה נוספת והעמקה
03/08/2006 | 21:43 | מאת: אגם

מור שלום: בני בן ה-8 מתאפק ללכת לשירותים מזה תקופה ארוכה, הוא מחזיק את הצואה בבטן ומתפתל מכאבים עד שאנחנו צריכים להכניס אותו בכוח לשירותים ולהשאר איתו עד שהוא עושה. יש לי עוד בת בת 11 שאין איתה בעיה אבל הוא מבקש ממנה גם כן להישאר איתו בשירותים עד שהוא עושה. פניתי לקופ"ח לרופא והיא נתנה לי תרופה לרכך לו את הצואה אך גם עם זה הוא מתאפק, אנחנו היינו מאוד סבלניים איתו אבל זה נהפך להיות סיוט, מה עושים? בנוסף לכל זה, הוא מפחד ללכת לחדרים בבית לבד, יש לנו בית שתי קומות ולפני 7 חודשים פרצו לנו את הבית כשלא היינו בבית, עשינו סורגים כל הבית והסברנו לילדים שאין להם מה לפחד ונתנו להם תחושת בטחון, הבת הגדולה פחדה בהתחלה אך זה עבר ולגבי בני - הוא מפחד וכל הזמן כשמבקשים ממנו ללכת להביא משהו או שיעלה לחדר שלו, הוא אומר "אני מפחד". להתקלח לבד הוא לא רוצה, לצחצח שיניים גם כן, איך פותרים את הבעיה. ובעקבות זאת, הוא התחיל להשמין בצורה מוגזמת, כל היום הוא סביב האוכל. לפני כחודש וחצי ילדתי בת שלישית, חשבתי שאולי זה קנאה בעקבות הלידה, אך דברים אלו היו לפני כן. אודה לך מאוד על יעוץ מיידי.

13/08/2006 | 12:58 | מאת: מור וכסמן

צהריים טובים, מהתאור שלך אני מניחה שמשהו בתהליך הגמילה אי שם בעבר "התפספס" קצת... מה עושים היום ? את מתארת תגובות שלך שנעות בין הרגעה (לא נורא,בפעם הבאה..) לבין איום. כרגע תהיי חייבת להפסיק להתייחס לזה. מה ז"א ? כל עוד את מרגיעה,מאיימת,משוחחת,מבטיחה... זה מאבק שליטה. ברגע שאת משאירה לה את הזירה אך ורק לה,אין עם מי להכנס למאבק. מכיוון שב"שאלות ותשובות" משמאל יש שרשור מאוד ארוך לגבי מה זה להפסיק להתייחס,אנא קראי. אם ישארו שאלות,אשמח לענות. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות