ילד בן אחד עשר חודש מראה אי שקט רב ונוטה לעצבנות

שלום ילדי בן אחד עשר חודשים (נולד פג עקב רעלת במשקל נמוך מאוד, מתפתח מצויין קוגניטיבית ומוטורית למרות שמשקלו נמוך) מאוד חכם ומאוד מאוד פעיל. אין לו כמעט רגע מנוחה בכל היום. הוא מסוגל להתרכז זמן רב במשחקים שונים אבל לאחרונה נראה כי הוא מואס בכל משחקיו והוא כל כמה דקות צורח בעצבים (לא בכי בדמעות) ונראה לי שזה שעמום. אנחנו לא מצליחים להתארגן בבוקר. הוא מתעורר בשש וחצי ועד שמונה שצריך לצאת הוא לא מפסיק לצרוח ולהתעצבן, ואנחנו פשוט יוצאים מדעתנו. יש לציין שהוא ילד מאוד חייכן וחברותי ומאוד מגיב לפעילויות שונות, אבל אני לא מסוגלת כל הזמן להפעיל אותו. מה עושים? קונים עוד צעצועים? מתעלמים? אשמח מאוד לעצה.

ערב טוב, בערך עד גיל 9 - 10 חוד' תינוקות הם יותר פאסיביים,ומשום כך קל "לרתק" אותם לפעילות מסויימת יותר מאשר מגיל זה. בסביבות הגיל הזה הם כבר מסוגלים להתנועע יותר,מגלים יותר עניין בסביבה ועסוקים בחקירתה (ההפך בעצם מהתרכזות בדבר אחד...).מהרגע שהם מגלים את היכולות האקטביות שלהם ואת העצמאות (היחסית) יקח עוד די הרבה זמן עד שהם יסכימו לחזור "לשבת בשקט",להתרכז,וכו'. עכשיו הוא בשלב שהוא רוצה - אקשן !. מקומות סגורים כמו לול,מיטה..,סביר שיובילו לכעס רב מצידו.כנ"ל לגבי פעילויות ש"מקבעות" אותו למקום (כמו התלבשות). מה כדאי לעשות ? לגבי הבוקר - שהכל יהיה מוכן וברגע שמתחילים לסדר אותו,לעשות את זה תוך דקות.להפשיט,להחליף,להלביש,לשטוף פנים. משהו מאוד קצר ותכליתי (את בעצם אמורה לקבוע לך גבול של זמן).זה לא זמן טוב לשיר,לשחק,לשעשע.. כשהוא על שידה למשל. לגבי משחקים - לא לצפות שיתמיד במשחק יותר משלש דקות (זה בערך הזמן שמספיק כדי לבדוק מה קורה למשחק אם זורקים אותו חזק על הרצפה... :) ).המשחקים האהובים בגיל הזה הם הרבה פעמים דווקא הדברים היומיומיים (שני מכסים של סיר וקצת לדפוק אותם אחד בשני,כף עץ שאפשר "לנגן" איתה על סיר בזמן שאמא ליד מכינה משהו..). חשוב לתת לו מרחב,לעודד אותו לזחול,לעמוד... אפשר לעשות לו מן תחנות של צעצועי בית (סיר...) שהוא אמור לזחול מאחד לשני. אפשר לשחק הרבה עם כדור,בלון... בנוסף,לא לגרום להיצף.אפשר להחביא משחקים,להשאיר כמה בחוץ וכעבור שבוע להחליף בינהם. אני מקווה שעזרתי,אם הכוונה היתה למשהו אחר,רק תגידי... מור.

מור ראשית תודה גדולה על התגובה אני ממש מתפעלת מהפורום הזה ונורא כיף שאפשר לשתף כך גם בבעיות פשוטות יחסית, ולא לקבל עצות מעצבנות מאמא או לשמוע מחברות על הילדים המקסימים שלהן... האמת שאת רוב מה שכתבת אנחנו באמת עושים. אני לא מנסה לקבע אותו ח"ו למיטה או מלבישה זמן רב. פשוט הוא כבר גמר את כל אפשרויות הסירים והכוסות... אבל בכ"ז נעים לראות את הדברים כתובים כך, זה מאפס אותי, ואולי אנסה להיות קצת יותר יצירתית. הרעיון של התחנות מצא חן בעיני. תודה רבה גושה.