כמעט בן שלוש

שאלתי לגבי אכיפת גבולות לבני בן השנתיים ועשרה חודשים והפנת אותי ל"שאלות ותשובות". קראתי את התשובות אך עדין רציתי לשאול כיצד אוכפים את הגבולות שנאמרים ונעשים בדרך שציינת. כלומר אם הילד יורק או צועק ואת אומרת לו באסרטיביות כמה פעמים שיפסיק והוא לא מפסיק מה לעשות? או שמבקשים ממנו להביא דבר מסוים והוא לא מתייחס. או עושה דברים בדוקא. (אם הוא זורק חפצים ניתן להתכופף עמו ולהרים את הדבר וכו', אך במקרים מעין אלו שציינתי מה לעשות?) תודה רבה.

ערב טוב, כשילד זורק משהו ולא מרים נגשים ואומרים בטון שקט וברור : אני מבקשת שתרים את ה...,הוא לא מרים. חוזרים בדיוק על אותו המשפט,באותו הטון שוב,הוא לא מרים,חוזרים שוב וכך שוב ושוב. לא מרימים את הטון,לא משנים את המשפט,לא מאיימים,לא מבטיחים פרס. רק חוזרים על זה שוב ושוב. אם הוא הולך ,ניגשים לוקחים אותו חזרה למקום שבו מונח החפץ,ואומרים את המשפט. מדי פעם אפשר להוסיף,אני יודעת שאתה ילד מקסים ותרים בבקשה.... אני יודעת שזה נשמע די טיפשי אבל זה עובד אם עושים את זה נכון ולא נשברים באמצע. זה מצליח גם בגילאים האלה וגם בגילאים הרבה יותר גדולים.כעבור תקופה מסויימת,נעשה שינוי ואין עוד צורך להשתמש בזה. אם הוא יורק,נותנים לו לנקות את הרוק בדיוק כמו בדוג' של זריקת החפץ. אחרי שהוא מרים את החפץ או מנקה את הרוק מאוד משבחים אותו. וכן הלאה. לא משנה מה רוצים שהוא יעשה,לא מאבדים את העשתונות ושומרים על שקט,שלווה וטון בטוח. לגבי הלהביא משהו - כרגע הייתי ממעטת לבקש ממנו עד שאצליח לעשות איזשהו שינוי בשאר הדברים. מה שכן,מאוד חשוב למצא את הדרך לתת לו המון המון (בהפרזה ) תשומת לב וחיזוקים כשהוא מתנהג יפה ולמנוע ממנו חיזוקים וופחות לשים לב אליו כשהוא מתנהג לא יפה. בדרך הזו הוא אמור ללמד שלא כדאי להתנהג לא יפה. ואחרי כל זה,אני מאוד מאוד ממליצה לברר על אחד מקב' ההורים בבית ספר להורים שנמצא בקרבת מקום מגוריכם. בהצלחה, מור