חרדות אצל ילד בן 6.5

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

12/07/2006 | 17:16 | מאת: אורה לוי

בני בן 6.5 אינטליגנטי וסקרן אך בעל בטחון עצמי ירוד ומאד חושש מכשלונות. הוא בן שלישי מבין שלושה אחים בן 16.5 ובת 9.5.מאז ומתמיד היה לו חשוב מאד להצליח גם אם באופן אובייקטיבי המטלות הרבה מעל לרמתו.אני מציינת בכל הזדמנות שזה טבעי להתקל בקשיים וזה בסדר אם אנחנו לא מצליחים במה שאנחנו עושים ויחד עם זאת מחזקת אותו על הצלחות. היום הוא חזר מהקייטנה וסיפר לי שבמסגרת פעילות יצירה הוא חשב שצריך לבצע את כל המשימה לבד מבלי שהמדריכות יעזרו לו. הוא נכנס לחרדה וסיפר לי: " כמעט ובכיתי אבל התאפקתי , אף אחד לא ראה שכמעט בכיתי, אבל הסתכלתי על ילדה שלידי והעתקתי ממנה את מה שצריך לעשות ובסוף הסתדרתי." מה אני כאם אמורה לומר לו במקרה כזה? הוא ילד מאד מופנם שמאד קשה לו להביע רגשות , הרבה פעמים במסגרת הגן הוא נכנס לחרדה והוא על סף בכי אבל מתאפק וחושש להפגין את המצוקה שבה הוא נמצא. אני בהתלבטות: האם לומר לו לא צריך לבכות אפשר לפנות למדריכה או למורה( בסיום החופשה הוא עולה לכיתה א), או לחזק ולעודד אותו שאם קשה לו מותר לו לבכות, או פשוט לשבח אותו על הדרך שבה הוא הצליח לפתור את הבעיה במקרה זה. המטרה שלי מצד אחד לעודד אותו להביע את הרגשות ופחות להתאפק ויחד עם זה להעלות את סף החרדה הנמוך על מנת שלא יכנס לחרדות וחששות כל פעם שהוא צריך להתמודד עם מטלה חדשה שהוא לא בטוח שיצליח בה. תודה רבה על התשובה אורה

19/07/2006 | 20:54 | מאת: מור וכסמן

ערב טוב, את שואלת מה להגיד לו. הרבה פחות חשוב מה אומרים,חשוב מה משדרים. את כותבת - מאז ומתמיד היה לו חשוב מאד להצליח ומציינת שאמרת לו שזה בסדר לא להצליח. השאלה היא לא מה אמרת אלא איזו דוג' את נותנת,מה קורה אם את לא מצליחה במשהו ? איך את מרגישה אז (לא מה את אומרת) ? עד כמה את מתגאה בהצלחות ילדייך . אני מצרפת לינק לשרשור בנושא דומה,תראי אם זה מדבר אלייך http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1234/xFT/336/xFP/336 בנוסף,אולי גם כדאי לקרא את ההודעות בעמ' הזה לגבי בעיות חברתיות ועד כמה משפיע מה שאנחנו משדרים לילד. קשה לי לענות לשאלה מה להגיד לו לגבי הבכי,כי מראש מאוד לא רצוי להגיע למצב שבו ילד בן 6.5 מרגיש תחושות כאלה בהתמודדות עם מטלה. זה לא שאם תגידי x אז זה בסדר ואם תגידי y אז זה לא. כל ההתייחסות למטלה ולקושי אמורה להיות שונה. מצב כמו שאת מתארת עלול בהמשך הדרך להוביל ללא מעט לחץ נפשי. חבל כדאי ללמוד כיצד לשדר לילד משהו אחר. כדאי לזכור ש - רק כשאנחנו מצליחים להרפות קצת מעצמנו ולסלוח לעצמנו (על אילו פאשלות) אנחנו יכולים להעביר את היכולת הזו הלאה. מצטערת שלא יכולתי לענות ספציפית על השאלה. מקווה שבכל זאת נתרמת. אני אשמח לשמוע אם משהו מזה דיבר אלייך ( או לא..:)), מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות