למור בהמשך לתשובתך...לגבי הילד לא צריך אותי...

הי מור ותודה על תשובתך, אני זוכרת ששאלתי את השאלה הזו ואני גם זכרתי את תשובתך. יעצת לי לבנות מערכת יחסים עם בני שלא מבוססת רק על הנקה ואני זוכרת שדי נעלבתי, שהרי מערכת היחסים שלנו אינה ומעולם לא הייתה רק בזכות ההנקה, כשאני איתו אחנו משחקים ונהנים ואני איתו נטו .וחשוב לי לציין שבכלל אין תחרות ביני לבין בעלי גם לא טינה חס וחלילה . זו הרגשה שקשורה אך ורק אליי כאמא. חשבתי שאוכל לקבל ממך עיצה על איך לעבוד עם עצמי על העניין שהרי לא אוכל לשנות את הילד. שוב תודה.

הי ג'וד, יש בעיה מאוד גדולה במענה דרך פורום - האדם לו אני עונה אינו יכול לשמוע את הנימה בה נאמרים הדברים. מעולם לא כתבתי שיחסייך עם בנך בנויים רק על הנקה (איך אני בכלל יכולה לדעת ? הרי מעולם לא ראיתי אותך או את בנך...). כתבתי דבר כללי במטרה שאם לא בנית אותם רק על הנקה,תקבלי עידוד לדרך בה את הולכת, ואם כן בנית בעיקר על הנקה,תחשבי על עוד דרכים. זה הכל. צר לי אם נעלבת (יכולת לכתוב את כבר אז והייתי מתנצלת בזמן אמת..:)),זו לא היתה המטרה. מה שכן,ההודעה הנוכחית היא ההודעה הראשונה בה את באמת מסבירה מה מציק לך. עד עכשיו נוצר אצלי רושם אחר לגמרי. ועכשיו אני סופסוף אנסה לענות לעניין (מקווה שהפעם יצליח לי:)) - כמובן שאני לא מכירה אותך ולכן לא יכולה להגיד שום דבר בוודאות.אני יכולה לנסות לשער,להעלות כיווני מחשבה ואם משהו מתחבר לך ומצלצל מוכר,טוב,אם לא,דלגי. הדבר הראשון שאני במקומך הייתי מתחילה ממנו הוא לשבת עם עצמי ולשאול את עצמי - מה זה בשבילי להיות אמא ? לא ברמה של שתיים שלוש מילים,אלא תשובה קצת יותר עמוקה. כדאי גם לכתוב בנק' את מה שעולה. עכשיו,הדגש הוא לא על הילד אלא על עצמך. ז"א ,לא מה זה בשבילי x (שם הילד) ? אלא מה זה התפקיד הזה בשבילי. בשלב הבא - מה הציפיות שלי מהילד שלי.לא ציפיות במובן "מה אני רוצה שהוא יהיה כשיגדל" אלא (ואני מבקשת לא להזדעזע ממה שאני הולכת לכתוב עכשיו. זה קורה למרבית האמהות,גם אם הן לא מדברות על זה ומנסות להדחיק את זה..) איפה הנק' החלשות שלי כאדם או החסכים שלי,שאני מנסה דרך גידול הילד להשלים אצלי. לדוג',אם אני אדם חסר בטחון עד כמה חשוב לי וכמה אני עושה בשביל שהילד שלי יהיה עם סופר בטחון עצמי. עולה אצלי השאלה - האם יתכן שנפגעת מאוד בעבר (ממישהו) והציפיה (גם אם לא מודעת) היתה שכשיהיה לך ילד ותתני לו את כל כולך,הוא קצת "יפצה" על הפגיעה הזו ? האם יתכן שמכאן נובעת התחושה הקשה שלך שבנך מעדיף אחרים על פנייך ? אני מרגישה ממש לא נוח עם כל הדברים שכתבתי כאן כי אני באמת לא מכירה אותך ומי אני שאדחף לך ככה לחיים ? אבל שוב,אם משהו מזה מדבר אלייך,נהדר. אם לא,אנא אל תפגעי,פשוט תתעלמי. אני מציעה לך לקרא משמאל את "על שלש גישות,אמא ומטפלת..". אני ממש ממש מבקשת לשמוע ממך האם משהו דיבר אלייך,האם הצלחת להתחבר למשהו,האם זה הכיוון . אנא ספרי לי. אם זה הכיוון אשמח ללוות אותך בשלבים כדי להשיג שינוי בתחושה שלך לגבי העדפתו של הילד,אחרים על פנייך. אם זה לא הכיוון,אנסה ללכת בכיוון שונה. מחכה, מור