רגע לפני שאני משתגעת .

היי מור. יש לי אחות בת 23 - סטודנטית שעדיין גרה עם ההורים שלי. אמי בבית ואינה עובדת, מצבה הנפשי רחוק ממזהיר והיא לא מאושרת ממצבה הנוכחי . הן רבות על בסיס יומי וכל שני משפטים שהן מחליפות - הם פתח למריבה. אחותי עקשנית מטבעה וחייבת לצאת צודקת בכל וויכוח. כנ"ל לגבי אמא שלי שהיא גם טיפוס רגיש ואמוציונאלי בצורה מוגזמת. נורא חשוב לה הכבוד שלה וכל מילה מפורשת אצלה כביקורת נגדה. עכשו,אמא שלי ואחותי משגעות אחת את השנייה, אבא שלי משתגע משתיהן ושלושתם פונים אליי בבקשה לדבר עם שני האחרים ואני כבר לא יודעת איך לצאת מהקטע המטופש הזה. אז חשבתי שלפני שאני מאבדת את הצפון,כדאי לפנות אלייך . תוכלי להיות לי למצפן ולעזר בבקשה ? המון תודה לך.

הי אסנת, מקווה שלא הספקת להשתגע... כדי לשמור על עצמך,כדאי שתשימי גבולות. לא בצורה פוגעת או מעליבה אלא פשוט תחליטי עד איפה את מסוגלת להקשיב/לתמוך/להכיל ושם תגידי - עד כאן. זה בעצם הגבול. לדוג',אני מסוגלת להקשיב לכל התלונות ההדדיות אבל לא לנקוט עמדה = גבול. אני מסוגלת לשוחח איתכם שיחת טל' אחת ביום = גבול. אני לא מוכנה לשמוע השמצות=גבול וכו'. בהצלחה, מור