אחות בת 25

שלום שלום יש לי אחות גדולה ממני ויש בעיה ביחסים בינה לבין המשפחה שכוללת עוד אח והורים. אחותי בכורה ואולי קיבלה פחות תשומת לב מאשר אני, אבל מדובר במקרה קיצוני של אדישות מצד ההורים שלי. גם כלפי וכלפי אחי ההורים אדישים הם פשוט כאלה. לא כל כך יודעים לתת אהבה ומעולם לא ידעו בגלל שגם הם לא קיבלו אהבה. הבעיה פה שאחותי לא יודעת להסתדר בחיים, חסרת ביטחון, חסרת הערכה עצמית והבעיה פה קשורה לחוסר נתינת אהבה מההורים. אחותי לא יודעת לתת אהבה ולנהל קשר נורמלי איתי, עם החברות ועם הסביבה כולה.. זה ממש מעצבן איך שהיא נאיבית וחסרת כבוד עצמי.. ניסיתי לדבר עם אמא שלי אבל היא אומרת שזה האופי שלה. על פני השטח המצב נראה נורמלי אבל לא. אחותי לא מעזה להסתכל לאנשים בעיניים ולעמוד על שלה.. עד כדי כך שהסביבה והחברות שהיא כל כך קשורה אליהן גם צוחקות עליה בלי שהיא יודעת. היא לא חריגה (נראית סבבה!) אבל יש לה בעיה קשה מאוד שקשורה בחוסר חום וביטחון מאמא שלי בעיקר מה אפשר לעשות? ברור לי שזוהי אשמת ההורים שלי שהזניחו אותה מעט ומפחדים להתמודד עם הבעיות האלו וחושבים שהכל בסדר. אבל תכלס היא לא תקים משפחה, תמשיך לברוח מהמציאות בעזרת העבודה ותמשיך לחיות ככה - בקיצוניות- או צוחקת ומשתטה כמו ילדה קטנה ממש, או כועסת ותוקפנית מאוד.. יכול להיות שיש ביכולתי לעזור לה אבל ברור שצעקות של אמא שלי לא עוזרות עכשיו, רק מלחיצות אותה וגורמות לאחותי להתנער עוד יותר מהמשפחה ולהרגיש חוסר אהבה. היא מודה שהיא לא כל כך אוהבת קשר עם בן זוג כי היא לא יודעת לתת אהבה היא מודה בזה אני בת 16 ההורים שלי פשוט אדישים להכל....ואמא שלי לא מודה בטעויות מה אני יכולה לעשות?

רקע על אחותי : אחותי אקדמאית הבעיה היא כבר ממזמן \שהיא היתה כל הזמן עם החברים אבל ההורים שלי אף פעם לא התערבו ועכשיו כולם שמים לב לחוסר הכבוד העצמי שלה! *היא יכולה לקבל חופש בעבודה אבל נותנת את כולה עד הלילה בעבודה *יש מצב שהיא מדברת עם מישהו והוא לא מתיחס והיא ממשיכה כאילו כלום לא קרה *היא לא כזה מטפחת את עצמה ופשרנית בנוגע לדברים שלה *בחנות- "עדי למה את מבלגנת להם את המדפים הרגע סידרו!!"

הי עדי, את יודעת,מאוד מעניין שהוספת את הבהרה.אחרי שאני קוראת את הבהרה אחותך מצטיירת בעיני באפן קצת שונה ממה שראיתי לנגד עיני לאחר ההודעה הראשונה. פתאום - יש לה עבודה והיא למדה והיא עושה עם עצמה משהו... אולי לדעתך זה לא מספיק והיא היתה יכולה לעשות יותר. אבל השאלה היא מה היא רוצה ? האם היא רוצה להשתנות או אולי טוב לה ככה,כמו שהיא ? לעיתים אנחנו מסתכלים על אדם קרוב,אהוב ובטוחים שאם רק היה קצת... אז היוא היה הרבה יותר מאושר. אבל לכל אחד קרטריונים אחרים לאושר. לא כולם רוצים להיות עו"ד/רופאים/טייסים,לא כולם רוצים ילדים,לא כולם רוצים להיות מסמר הערב... וזה בסדר. יתכן שיבוא יום ואחותך תרצה לשנות וזה נהדר,אבל זה צריך לבא ממנה. הדאגה שלך לאחותך מחממת את הלב אך נסי לא לשפוט אותה. קבלי אותה כמו שהיא והווי לה מקור לתמיכה. בהצלחה, מור