אי הקשבה

אני פשוט ,להתחלה,חייבת להודות לכם על האתר הנפלא הזה,אני ובעלי מסתובבים כבר שבוע בלי לדעת מה ואיך לעשות בנוגע לבננו הבכור,בן שלוש וחודשיים.ואז אני פותחת את האינטרנט ואני מגלה שאנחנו לא לבד וזה כבר עושה טוב.אני פונה אליך בבקשת עזרה כי עייפנו מלחפש מה לא בסדר.אנחנו הורים ל2 ילדים האחד בן 3 וחודשיים והקטן בן שנה וחצי שניהם הולכים לגן.בשבוע וחצי האחרונים הבנו שחלה הדרדרות קשה מאוד בהתנהגות שלי בננו הבכור.זה התחיל בכך שהוא לא מקשיב,מקטר ה מ ו ן ,כל דבר שאנחנו אומרים הוא עושה ההפך,מרביץ בגן ובנוסף הקש ששבר אותנו ביום שישי האחרון בגן הוא התווכח עם ילד נוסף לאחר מכן הרים את האופנים שבילד ישב עליהם וכתוצאה מכך נשברה לאותו ילד היד(נכון,הילד שלנו לא עשה את זה בכוונה ואני בטוחה שאם היתה השגחה כמו שצריך בגן זה לא היה מדרדר לכזה מצב,לקח לי 3 שעות להגיע למחשבה הזו)אחרי הכל ישבנו ודברנו איתו בצורה מאוד ברורה,לא בצעקות אבל הבהרנו לו איך אנחנו דורשים ממנו להתנהג,הסברנו לו וגם לקחנו אותו לאותו ילד הביתה כדי שיבין את התוצאה של מה שהוא עשה.מה עוד אני יכולה לספר שכל יום שעובר יש רק מאבקים ,גם לא עוזרת השיטה של להזהיר פעם אחת ובפעם השניה לשים אותו בפינת מחשבה בזמן של 3 דק',גם לא הטבלה עם המדבקות,דרך אגב לקחנו לו את הצעצועים שהוא בכי אוהב ואמרנו לו שהוא יצתרך לעבוד מאוד קשה להוכיח לנו שמגיע לו לקבל אותם חזרה....כלום לא עוזר רק הולך ומדרדר!!!!!קבלנו בנוסף להכל טלפון צהגננת שאמרה לנו שאי אפשר להמשיך ככה ושאנחנו כהוריו חייבים ללכת ללימוד הורות כי יש משהו במסרים שלנו שלא בסדר ואם המצב לא ישתפר הוא לא יוכל להמשיך איתם בגן. אנא ממך ,אין לי מה לעשות ולמי לפנות,ניסנו לפנות לפסיכולוגית מהקופה אבל זה רק עוד 4 חודשים .בבקשה את עזרתך הדחופה

בקר טוב, תודה על המילים החמות :). מה שאת מתארת הוא קושי בהצבת גבולות. קצת קשה ללמד מרחוק איך להציב גבולות,אבל ננסה... נתחיל מקריאת "התפרצויות זעם והצבת גבולות" ב"שאלות ותשובות" משמאל. בנוסף,ההתייחסות שלכם אינה מתאימה לגילו ולשלב בו הוא נמצא. מה ז"א ? ילד בגיל הזה לא יכול לעשות תהליכים מורכבים,להבין כמונו את המעשה והתוצאה ולדעת לשלוט בכעס/תסכול שהוא מרגיש כי אם לא אז... לכן,אין טעם בהסברים מורכבים,ענישה,שיחות ארוכות וכו'. להסביר זה נהדר פעם - פעמיים,מעבר לזה ההוראות/איסורים חייבים להיות קצרים,ממוקדים ונחרצים. לדוג',אין טעם להסביר לילד 20 פעם למה אסור לדחוף את היד לשקע. מסבירים פעם פעמיים ולאחר מכן כשהוא מנסה שוב ,עוצרים את היד בדרך לשקע,מחזיקים בה בצורה איתנה ובטון קר אומרים - אסור !. לא יותר מזה ובכל פעם חוזרים בדיוק על אותה המילה. מה שעוד חשוב - לא יוצאים מהכלים. ברגע שמסבירים שוב ושוב ושוב,אצל הילד זה נתפס כמן משחק וכך גם ההתייחסות. כאמור את יכולה לקרא על זה יותר ב"שאלות ותשובות". בנוסף,כדאי לקרא את - גיל שנתיים (למרות שהוא גדול יותר),במיוחד את החלק של השיקוף ולהקפיד על זה במקביל לגבולות. אם ישארו שאלות בנושא אשמח לעזור. ננסה לשפר את המצב דרך הפורום ואם לא נצליח כדאי לפנות לאחד מביה"ס להורים הפזורים ברחבי הארץ. לא בגלל איום כזה או אחר של הגננת אלא בשבילכם ובשביל ילדכם. מצבו של ילד ללא גבולות לא הולך ןנעשה טוב עם השנים,אלא להיפך,מחמיר. בהצלחה, מור