שאלה לגבי מצוקה

זה נושא רגיש ואבקש הבנה.. אמי בד"כ מתנהגת כרגיל אבל לעיתים רחוקות יש לה התקפי זעם נוראים בהם היא מדברת ללא הגיון ,מוציאה עלי תסכולים ועצבים ומתעללת בי נפשית לפי דעתי, זה מתחיל בויכוח פשוט ביותר ונגמר בהתקף זעם של ממש, זה גורם לי למצוקה אפילו אם זה קורה לעיתים רחוקות, אני מרגיש לבד ומאוד מתבייש בנושא, אבל זה פוגע בי מאוד וגורם לי לרגשי נחיתות, אני לא ילד קטן(נער לא מעל 18) אבל זה עדיין פוגע בי וגורם לי לפחד וללחץ, בד"כ המצב נורמאלי אבל לדעתי זה לא בסדר אפילו מדי פעם וגורם לי לירידה בבטחון העצמי, אני לא עושה שום מעשה שמצדיק התנהגות שכזו, ואין לי נטיה לנפח דברים מעבר לפרופורציה אני מספר בדיוק את המתרחש ,האם עלי לפנות לייעוץ כלשהו?

צהריים טובים, כמובן שהמצב האופטימלי הוא לשבת בשקט ורוגע עם אמא ולדבר על הדברים,להסביר עד כמה זה מלחיץ ומשפיל. השאלה היא עד כמה זה מציאותי ? האם תצליחו לנהל שיחה כזו והאם יהיו לה תוצאות רצויות ? במידה שלדעתך זה אפשרי,צא לדרך. במידה שאתה מאמין שאימך לא תקבל את זה יפה,תצטרך להחליט עם עצמך עד כמה אתה מוכן להשקיע בנסיון לשנות את המצב. אם תחליט שזה מה שאתה רוצה,כדאי לעשות זאת בלווי איש מקצוע. אני לא יודעת עד כמה אתה מסוגל לממן שיחות עם איש מקצוע,לכן כרגע הדבר הזמין ביותר היא יועצת ביה"ס. אפשר להוועץ בה ולבקש את עזרתה. בהצלחה, מור