חינוך לקוי

שלום לך זו פעם ראשונה שאני פונה אלייך ואני מקווה שתוכלי לעזור לי אני אם לילדה בת חמש וחצי ותינוקת בת תישעה וחצי חודשים פלוס לפני לידתי את בתי הקטנה היו לי קשיים עים בתי בחינוך ןבהצבת גבולות הקושי התעצם כפול ומכופל כשילדתי התווספו לריגשותיה המון רגשות שליליים כקינאה איומה שיכולה להתפרץ לפעמים לאלימות מצידה ללוחמנות לכעס לעצבים למעט פוליפים מוגדלים שמפריעים לה במשך החורף אין שום בעיה פיזית להתנהגויותיה.במקביל ישנם ימים בהם היא אוהבת את אחותה ובאחרים ההיפך המושלם הייתי רוצה לשוע מימך עיצה כיצד לנהוג בה כאשר היא מתנהגת בצורה איומה שיש לפעמים שזה במשך רב היום עונשים לא ככ עוזרים ולא הפחדות ואיומים מצידי מה לעשות עיזרי לי למצוא את השילוב שבו היא תקשיב בקולי ללא מתן עונשים והוצאת אנרגיות בדיבור ומעשה מיותר לציין כי בתי הינה ילדה מאודדדדדדדדדדדד מפונקת אשר בנוסף ערה לויכוחים שביני לבין אביה כאשר הם בלתי נימנעים ולוקחת צד בענין לתשובתך אודה

בקר טוב, את מעלה פה הרבה נושאים אני אנסה לעשות איזשהו סדר ולענות על כמה שיותר : 1. הקשר עם אחותה - חשוב לתת מקום גם לחלקים שבהם היא כועסת,מקנאה... באחותה. לא להתעלם מזה,לקבל את החלקים האלה. לא לשדר לה שהציפיה היא שהיא נורא תאהב את אחותה (גם אם זו כן הציפייה..). סה"כ קרוב לחמש שנים היא היתה ילדה יחידה ופתאום הגיעה "האחות הזאת" ו"הרסה" לה. (אני ממש ממליצה לקרא תשובה מאוד מפורטת שלי בעמ' הראשון - "קנאת אחים").רק כאשר הילדה תרגיש שמותר לה לכעוס על האחות,לקנא בה וכו' היא תוכל להתקרב אליה.כרגע הכעס הוא כפול - לא מספיק שהיא תפסה את מקומה,היא גם גורמת לזה שאמא תכעס עליי כי אני מתנהגת אליה לא יפה (כמובן מנק' המבט של הילדה).חשוב שהילדה תרגיש שמקבלים אותה עם כל החלקים שבה - השמחה,הכעס,הקנאה,האהבה וכו'. 2. קשיים בחינוך ובהצבת גבולות - אני חושבת שאת מאשימה את עצמך קצת יותר מדי. להרבה הורים יש קשיים כאלה ואחרים בגידול הילדים שלהם. זה מצב נורמלי. בתוך הקשיים האלה הצבת גבולות לדעתי הוא אחד הקשיים הכי גדולים של הורים (ותוכלי לראות גם כאן שהמון מהשאלות עוסקות בזה).כך שאת בחברה טובה. מה עושים עם זה ? בדיוק כמו שכדי לנהוג ברור לך שצריך לקחת שיעורי נהיגה,אפשר לקבל מידע/יעוץ/עזרה לגבי גידול ילדים. ז"א,אני מאוד ממליצה לפנות במקרה כזה לאיש מקצוע או באפן פרטני או בקבוצות ולקבל כלים שיעזרו לך להתמודד.למידה כמו כל למידה אחרת. 3. איומים והפחדות - כמו שכתבת את יודעת שמדובר כאן בראש ובראשונה בבעיה של גבולות (העניין הוא שהגבולות האלה,או העדרם,הופכים את הבעיה לקצת יותר רחבה והוא הקשר אם - ילד). כל עוד לא תהיי מסוגלת להציב לילדה גבולות כך שגם את וגם היא תדעו מה מצופה ממנה,מה מותר ומה אסור,אני לא מאמינה שההתנהגות תשתנה. כתבתי פה כבר כמה פעמים מה דעתי על איומים והפחדות (בשתי מילים - לא רק שהם לא עוזרים,הם בדר"כ מדרדרים את המצב.את יכולה לקרא את התשובה ל"ילדה בת שנתיים איומים והפחדות" בעמ' זה). 4. ויכוחים בין ההורים - במרבית הבתים יש חילוקי דעות בין ההורים.נורמלי. העניין הוא עד כמה יודעים לשים את הגבול (שוב גבולות...) לילדים. עצם ההתערבות והמעורבות של הילדה במצבים כאלה היא מאוד "לא בריאה " עבורה. זה לא מקומה, היא לא יודעת להתמודד עם זה (ואין צורך שתדע) וזה דורש ממנה כוחות מאוד גדולים שאמורים בגיל הזה להיות מופנים לדברים אחרים. בנוסף,אם היום בערב היא מתערבת בינכם כשווה בין שווים למה מחר בבקר היא צריכה לקבל את הסמכות שלך ? הרי אתן שוות... יש כאן משהו מאוד מבלבל לילדה בת 5. היא גם מקבלת כח ועמדה שהם מעבר למה שהיא מסוגלת להכיל. היא לא יודעת מה לעשות עם הכח הזה. זה "גדול עליה" ומכניס לקונפליקטים לא פשוטים. כאמור אני ממליצה בחום לפנות ליעוץ (ולא רק בגלל הגבולות :) ). אני באמת מאמינה שזה יכול לשפר מאוד את היחסים בבית. אשמח לשמוע, מור.