גמילה מחיתולים...

שלום רב ! אני מצטערת מראש על אורך השאלה ועל הנושא החוזר ... בני בן 3 ושלושה חודשים. ילד פיקח ומפותח מאוד, מבחינה ריגשית, שפה ועוד. אף פעם לא היו לו עיכובים או בעיות בהתפתחות אך עם ענין הטיטול יש לנו בעיה. לפני 7 חודשים (בחופשת הקיץ מהגן) התחלנו גמילה, בהחלטה משותפת והוא מאוד התלהב מהענין, אך הבעיה היתה שאם הייתי לוקחת אותו לשירותים הוא היה עושה (בעיקר פיפי, לקקי הוא היה מתאפק יותר) אך מעולם לא מבקש לבד. כאשר הוא חזר לגן המשכנו באותה שיטה שכאשר לקחו אותו לשירותים הוא עשה פיפי ואם לא אז הוא עשה בתחתונים. (פיפי וגם קקי). הבנתי שהוא כנראה לא מוכן וחזרנו לטיטול כאשר מדי פעם היינו מדברים על זה, תמיד בחיוב ובלי לחץ. כעת, לפני שבוע וחצי בערך הוא מיוזמתו החל לדבר על לעשות בשירותים ושגיבורים עושים בשרותים, הוא אומר לי כמעט כל פעם שהוא עושה (ואפילו צועק ומתעצבן שאני אחליף לו) ומעבר לזה כשאני מחליפה לו ושמה טיטול חדש עוד לפני שאני סוגרת אותו הוא בוכה שוב שהוא עשה ולא מסכים שאני אסגור את הטיטול. אבל.... הוא לא רוצה לעשות בשירותים, הוא עדיין לא אומר שהוא רוצה בשירותים ואני ממש מיואשת. בגן, הגננת אמרה לי שהוא מבין וחכם אבל הוא פשוט עצלן. אני לא יודעת מה לעשות כרגע, המצב נהיה קשה. אני עדיין לא לוחצת אלא אומרת לו שאם זה לא נעים לו שיעשה בשירותים ואם לו אז בטיטול - שבכל מקרה אמא לא כועסת. מה אפשר לעשות ??? אני ממש אובדת עצות.

דבר ראשון הבעיה עם הקקי זה דבר שכיח אצל הרבה ילדים יש להם מן פחד שכאילו חלק מהגוף שלהם יוצא וזה מרתיע אותם אני גם חושבת שאם ההחלטה של שניכם להוריד את הטיטול אל תחזירי אותו עם הבן שלי ראיתי שהוא לחוץ מזה ואז החלטנו שיש קקי לשים טיטול לאחר תקופה שהיתי כל יום מסבירה לו שזה לא ממש נורא וכולנו עושים באסלה הלכנו יחד לבחור סיר ואז הוא היה יושב בסלון עם הסיר אני לידו מספרת לו סיפור על נפתלי והסיר או על תותי היתי מספרת לו את הסיפורים האלה הרבה לפני השינה גם הקלטת של "בלי חיתולים קניתי לו ואז לאחר חודש הוא עבר את המשבר כדאי לנסות בי

ערב טוב, אני אתחיל מהשטות שאמרה הגננת - אין שום קשר בין מה שאת מתארת לבין עצלות !!. מאוד מאוד חשוב לא להעביר לו מסר כזה (ולדאוג שגם בגן לא יועבר המסר). כמו שכתבת,סביר שהוא אכן לא היה מוכן לגמילה בפעם הראשונה שניסיתם ובעקבות הנסיון המוקדם מדי,ישנם היום חששות. צריך לזכור שהדבר החשוב ביותר בגמילה הוא שזה יגיע מהילד ויתאים לקצב שלו. לא גומלים ילדים כי "עכשיו אביב וזה נוח " או כי "כולם עכשיו נגמלים". גומלים ילד כשהוא מוכן. מה עושים היום ? ההתנהגות שלו מעידה כפי הנראה על לחץ. מצד אחד,הוא יודע שהוא אמור להגמל (ז"א,החלק של השכל,ראש מבין את הציפיה ממנו ועושה גם השוואה ביחס לשאר הילדים) ,מצד שני,קיימים הרבה חששות (ז"א,החלק הרגשי). ישנו פער בין הראש לרגש. ככל שתעבירו יותר ציפיות בנושא,יותר תתעסקו בזה,כך הפער יגדל ובעקבותיו הלחץ. הוא יודע שהוא אמור להגמל,הוא יודע איך עושים את זה,עכשיו התפקיד הוא להרפות. אתם לא אמורים לעזור לו להתגבר או לעודד אותו בלי סוף. פשוט תרגיעו את המצב. כמובן,שהכל מתייחס גם לגן (ואפילו,במיוחד בגן !). בנושא הזה (על איך מרפים וכו') אני ממליצה לקרא בשרשור - גמילה ב"שאלות ותשובות" (דרך אגב,אותה האמא דיווחה כאן בפורום כעבור כמה ימים,שהילדה נגמלה לחלוטין). הרבה בהצלחה ואם יש צורך בעוד משהו,אני כאן. מור.