הילדה אומרת שהיא מפחדת

אני דוד לילדה בת 7 היא הבכורה אחיה בן 5 ואחותה בת שנה ו שבעה חודשים. רוב היום (אחרי בית ספר וגן) הם עם הסבתא כשההורים בעבודה. היא אומרת שהיא פוחדת מאוד להיות בשירותים לבד או להשאר בחדר לבד מצד שני ראיתי כבר אותה נכנסת לשירותים בעצמה. או נשארת לזמן מה בחדר לבדה ואח"כ נזכרת ואומרת שיבואו להיות איתה. ההורים אומרים שאם היא אומרת שהיא מפחדת אז הם מאמינים לה הם גם מאמינים שזה יחלוף מעצמו (האמא אומרת: גם כשאני הייתי קטנה פחדתי מכל מיני דברים) ועושים את מה שהיא רוצה. מבקשים מהאח הקטן(5) (כשהם לא נימצאים, אני לא יודע מה קורה כשהם נמצאים) שיכנס איתה ואז במקרה שאני הייתי נוכח בו היא פשוט נשארה עוד ועוד בשירותים. כמו שאני מרגיש זו מניפולציה ובכך שהם משתפים איתה פעולה זה יוצר מצב גרוע. מה ההורים אמורים לעשות?

צהריים טובים, מה ההורים אמורים לעשות ? בראש ובראשונה לרצות לשנות את המצב. ז"א,הם אלה שזה צריך להפריע או לא להפריע להם. הילדה היא שלהם... הרבה פעמים אנחנו עומדים מהצד ורואים שנעשית טעות ואין לנו הרבה איך לעזור עם למעורבים עצמם אין מוטיבציה לשנות. במקרה שלכם,אני מעריכה שזהו מן דפוס תקשורת במשפ' ולכל צד הרווחים (וההפסדים ?!) שלו מהעניין. כאמור,אם הם ירצו רעיונות איך לשנות,אני כאן. מור