קושי בהתמודדות

שלום רב, אני אמא לשלושה ילדים מקסימים . הבכור בן ה-7, האמצעי בן 2.5 ותינוקת בת חמישה חודשים.לבעלי אלו הם נישואים שניים מהם יש לו שני ילדים נוספים, הגדול בן 23 ובת 18.בני הגדול הוא ילד כריזמטי מאוד נבון וחכם בצורה יוצאת מן הכלל לגילו פעיל ונמרץ, סקרן הרפתקן אך לעיתים בלתי נדלה. מאז ומתמיד היה לו קושי בדחיית סיפוקים, דורש המון גירויים מחפש כל הזמן להיות פעיל בעיקר פיזית . הוא ילד מאוד מפונק, הוא הנכד האהוב על סבא ולכן הוא מפונק שבעתיים ,נוכחות הסב ביחד היא יומיומית קרובה מאוד, כמו כן הנוכחות שלי בחייו היא אולטימטיבית, אני תמיד דואגת לבית חם ואוהב גם כשאני עובדת ,מבלה המון בחברת ילדיי למעשה עבור ילדיי אני אמא, חברה, אשת סוד וחברה למשחקים.כמו כן אביו, בעלי ב כל רגע פנוי מוקדש לילדים. כבר מספרחודשים, שהתנגותו גורמת לנו לעוגמת נפש מצטברת.כל מטלה ולו הקלה ביותר כרוכה בבקשות חוזרות ונישנות עד שזה מגיע לוויכוחים.פעולות אלמנטריות כגן צחצוח שיניים , נטילת ידיים,עשיית שיעורים,רחצה אפילו הדחת האסלה הופכו ת להיות משימה בלתי אפשרית. הילד עצל , לא דואג לסדר וניקיון למרות שגדל בבית מאוד נקי ומסודר,מזלזל בחפציו , אם נשלח לבית הספר עם מעיל לעולם לא ישיבו למרות תזכורות בלתי פוסקות מצידנו, רק השנה הוא איבד 4 מעילים. הוא מתקוטט עם אחיו הקטן כל הזמן, מגיב אליו באלימות בכל פעם שהוא מרגיז אותו וזה בעצם כל הזמן.עם אחותו הוא מנהל יחסים חמימים אך לא תכופים.בעצם הוא תמיד חושב שצרכיו האישיים קודמים לצרכי המשפחה.אני חייבת לציין שבני הוא תלמיד מצטיין בבית הספר ממושמע , אהוב פעיל וכריזמטי. הוא מאוד אהוב על ידי הורי חברים בשל התנהגותו הבוגרת והסימפטית , זהו פן שלא בא לידי ביטוי בבית לעיתים קרובות בבית הוא פורק עול מרדן חצוף,ותמיד יש תחושה שהוא בכוונה מתגרה בנו. המצב הוא בלתי נסבל יש לי כאמור עוד שני ילדים קטנים בבית והוא גוזל את מיטב כוחותיי כך שבסוף יום אני עייפה ועצובה .מבקשת עזרה וייעוץ בניסיון לצמצם את היקף הבעיה. תודה.

צהריים טובים, אני אנסה להעלות כמה רעיונות ותקחי מהם את מה שמתחבר אלייך (בתקווה שמשהו יתחבר :) ): 1.אולי הגיע הזמן קצת להקשיח את החוקים והגבולות בבית. מעין חזרה על מותר ואסור ,מהן הציפיות שלכם ממנו... . 2. את כותבת - "כמו כן הנוכחות שלי בחייו היא אולטימטיבית, אני תמיד דואגת לבית חם ואוהב גם כשאני עובדת ,מבלה המון בחברת ילדיי למעשה עבור ילדיי אני אמא, חברה, אשת סוד וחברה למשחקים..." . יתכן שעד עכשיו,כל עוד הוא היה ילד יותר קטן המעורבות שלך בחייו התאימה לשניכם ועכשיו כשהוא גדל קשה לו קצת עם המעורבות הזו והוא בעצם מנסה לשדר לך את זה. אני מאוד בעד שההורים יהיו קרובים לילדים,שותפים וכו' אבל צריך למצא איזון מאוד עדין בין להיות מעורב לבין להיות הורה על כל המשתמע מכך (הצבת גבולות,סמכות וכו'),למצא איזון בין להיות מעורב למתערב.חשוב להשאיר לילד נושאים/תחומים שהם שלו והוא יחליט האם/איך/וכמה לערב אותך. 3. יתכן שחלק מההתנהגויות נובעות משעמום ? .את מתארת ילד פעיל,סקרן שיתכן שזקוק ליותר עניין בחיים. 4. אחריות ועצמאות - יש לי הרגשה מקריאת השאלה שהילד רגיל שעושים (או שאת עושה) הרבה מאוד בשבילו.אם זה כך,אני באמת חושבת שצריך לחדד אצלו את עניין העצמאות והאחריות. אבל... (וזה אבל גדול) אפשר ללמד עצמאות ואחריות רק אם ההורה "מזיז" את עצמו קצת מהסטואציה ונותן לילד להתמודד לבד. עצמאות של ילד לא הולכת ביחד עם הורה מאוד דומיננטי או מאוד מגונן. כמו שכתבתי בהתחלה,ניסיתי לתת כמה כיוונים. אשמח אם תחזרי ותגידי האם משהו דיבר אלייך או לא על מנת שנוכל להמשיך משם. מור.