איפה הגבול?

דיון מתוך פורום  יחסי הורים ילדים וזוגיות

27/01/2006 | 20:09 | מאת: mooshit

שלום רב, אנו הורים לילד ראשון בן שנה ו-4 ובזמן האחרון אנו נתקלים במצבים שונים שאנו פשוט מרגישים חסרי אונים ולא יודעים איך להתנהג עם הילד. הבעיה העיקרית שבגללה אני רושמת מייל זה היא : בזמן האחרון כל פעם שאנו אומרים אסור על משהו או לוקחים משהו מהילד כי זה מסוכן לו הוא מתחיל לבכות בכי היסטרי ולא ניתן לדבר איתו לפחות 5 דקות. שאלתנו היא : מה לעשות? האם להתעלם ממנו? האם לקחת אותו על הידיים? האם לצעוק עליו? חשוב לנו שיתחנך טוב (למי לא?...) ואנחנו מרגישים שאין לנו מושג איך לא לעשות טעויות שהרבה הורים בדיעבד עושים ואין דרך חזרה. אני בטוחה שהרבה הורים נתקלים בבעיה זו ובטח יעניין אותם גם. הרבה תודה מראש, ההורים שרוצים רק טוב :-)

30/01/2006 | 21:33 | מאת: mooshit

אשמח לקבל תשובה...

30/01/2006 | 22:25 | מאת: מור וכסמן

לילה טוב, מכיוון שהמטופל האחרון יצא לפני 10 דק' אני עונה רק עכשיו... דבר ראשון,כמו שכתבתי בהודעה מתחת - גבולות. כדאי לקרא את החלק של גבולות ב"שאלות ותשובות" משמאל וליישם. לגבי חוסר האונים,אני אנסה לתת את "כללי הזהב" שלי ליחסים טובים ותקינים עם הילדים: 1. מאוד חשובים הגבולות. 2. לא להתעקש עם ילד על שטויות. 3. להשתדל ועוד פעם להשתדל,לא להגיע למאבקי כוחות. זה לא אומר לוותר לילד באפן קבוע. זה כן אומר שאם יש גבולות ברורים וכבוד הדדי,הסבירות שמגיעים לכוחניות היא די נמוכה. מאבקי כוחות זה - ענישה,זה התעקשות בעמדה מסויימת עד שהילד "שובר אותך" (בהתחלה ע"י צעקות,השתטחויות,דפיקת הראש ברצפה.. בגיל מאוחר יותר זה משתכלל),זה "אני מחליטה ואתה תעשה כי אני האמא ואתה הילד" וכו'. 4. הרבה מאוד יצירתיות כדי "לעקוף" פוטנציאל למאבק. אני אתן דוג' מאצלנו מלפני מס' ימים. הילדה בת 3.5 אוכלת גלידה ומתחילה לבכות שהגלידה קרה אז היא חותכת לה את הפה.אבא מציע להפסיק לאכל גלידה,הילדה מסרבת אבל בוכה שגלידה זה קר וצריך לחמם לה גלידה. מכאן הדרך למאבק בין האבא לילדה מאוד קצר,כשכל צד משמיע את המנטרה שלו. זו בדיוק הנק' בה אני עוצרת את הדיון המתלהט שלהם ואומרת לילדה את צודקת גלידה זה קר ולפעמים לא נעים. אם תפתחי את הפה ליד המזגן (חימום) זה יחמם את הגלידה ויהיה לך נעים. את יודעת לאיזה אושר זה גרם ? לא רק שהבכי נעלם,גם נמצאה תעסוקה חדשה ומלהיבה וגם אמא מקבלת חיבוק :). ויש כאלה מיליון דוג'. לא על כל דבר צריך להתעקש ולעמוד בכח. התעקשות ונחרצות סתם זה לא גבולות ולא תורם כלום. 5. המון כבוד הדדי והקשבה (גם בגילאים מאוד צעירים). 6. לעולם לא לנצל את היותך חזק מתוקף מעמדך כהורה. אני מקווה שזה עזר קצת להתלבטות. אם לאחר קריאת התשובה אליה הפניתי וקריאת התשובה הזו נשארו שאלות,אשמח לענות. בהצלחה, מור

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות