"מלחמת התשה"..

בתי היא בת 3 (מחר), ילדה מקסימה , מלאת שמחת חיים, אנרגטית, תקשורתית וילדה שיודעת לקבל "לא" כאשר מבקשת משהו ולא מקבלת . אבל, לעומת זאת, בחודשיים- שלושה האחרונים רוצה לעשות הכל לבד ובקצב שלה ואני ממש מרגישה שאני נמצאת ב"מלחמת התשה" איתה . הבעיה היא בעיקר מולי ומופיעה בלבד סביב נושא ההתארגנות ליציאה מהבית / התארגנות לשינה וכו' (עושה שעה פיפי.. טקס צחצוח השיניים נמשך שעה ... רוצה להתפשט לבד אבל נמשך נצח.. ) ובקיצור, אשמח לדעת איך נכון לנהוג בסיטואציות מסוג אלו . באופיה ילדה מאד עקשנית, אך שיש לה משמעת וגבולות . אשמח לעצה !!!

ערב טוב, אולי יש לנו את אותה הילדה ? :). בשביל מלחמה צריך שניים. נורא קשה להלחם לבד.. נסי לגשת לכל הדברים הקטנים והמעצבנים שהיא עושה לא כאל סיוט אלא כאל אתגר. אני אסביר,אם אני יודעת שהילדה שלי יודעת שאני ממהרת ועכשיו כל פעולה תקח שעה,אני יכולה להתחיל להלחם או להתייחס לזה כאל אתגר - כמה יצירתית אני יכולה להיות. אני בוחרת את האופציה השניה ואומרת - מי שמגיע ראשון לאוטו,לוחץ על השלט/מי שיסיים את המקלחת עד שהשעון יצלצל,יקבל קוביית שוקולד/הבובה מחכה במיטה,אם תיכנסי מהר היא תרדם איתך מחובקת (אם זה לוקח המון זמן,הבובה כבר נרדמה היום והיא לא יכולה לחבק. מחר,בטח תספיקי לפני שהיא תרדם) וכו'. אני חייבת להגיד לך שבזכות הילדה הזו הפכתי לאדם כ"כ יצירתי :). ז"א,התגובה שלך נורא חשובה להמשך ה"מלחמה". דרך אגב,לגבי הבקר כדאי להעיר ככה שלא ישאר הרבה "זמן ריק" והדברים יהיו מאוד "מתוקתקים",ושכל יום יראה בדיוק כמו היום הקודם. בבקר כדאי גם לא להתחיל בשאלות (לכן כדאי להכין בגדים בערב לפני,לתת את אותה ארוחת בקר וכו'). הדברים צריכים להיות מאוד קצרים מבחינתך. דבר נוסף,סביר שהיא מרגישה מה ההתנהגות הזו עושה לך וזה קצת כיף כל ה"שליטה" הזו. ברגע שאת משדרת שאת הרבה פחות מתרגשת מזה ואפילו קצת נהנית מהאתגרים,זה הרבה פחות מעניין. בהצלחה, מור