כעסים של ילד

שלום, אני אמא לילד בן 3 ו-4 חודשים ובהריון בחודש תשיעי. אנחנו בשליחות בחו"ל . בחודשיים האחרונים כשמשהו לא נראה לו (כמו לצאת לחברים, לתת יד בחציית כביש, חגורת בטיחות ברכב) הוא מתחיל לצרוח וממש נכנס ל"אמוק" ומגיע למצבים שהוא מרביץ לעצמו. אנחנו מדברים אליו בשקט ומסבירים לו כמו לאדם בוגר, או שאנחנו פשוט אומרים לו "אנחנו הולכים אם אתה רוצה תישאר" ולפעמים אנחנו מגיעים למצבים של צעקות, המצב ממש מתסכל כי כל יציאה מלווה בעצבים משני הצדדים. עליי לציין שאחרי שמגיעים למקום הוא בוכה כשצריך לחזור הביתה. מה עושים?

בקר טוב, אני מניחה שזו תקופה לא קלה עבורו. הוא מבין שדברים עומדים להשתנות ואין לו ממש שליטה על שינוי. לא כתבת מה הסברתם לו על התקופה הקרובה אבל חשוב להקפיד על מס' כללים (יותר בהרחבה את מוזמנת לקרא ב"שאלות ותשובות" משמאל - אח חדש) : 1. בעיקר עובדות ודברים קונקרטיים - אני אלך לבי"ח,אתה תהיה אצל x... הדברים צריכים להיות מוסברים באפן נקודתי ו"יבש". 2. לתת לו לגיטימציה לבטא רגשות כולל "שליליים". 3. לא ליצור אצלו ציפיה שיהיה נהדר. 4. לתכנן איתו לפרטי פרטים מה יהיה כשאת תעדרי (בבקר תהיה בגן,אז יקח אותך x משם תלכו ל...,תשחק עם..). ככל שהדברים יהיו יותר מדוייקים הוא ירגיש שיש לו יותר שליטה על המצב. 5. מאוד חשוב - לא לחזור שוב ושוב על זה שעכשיו הוא יהיה "הגדול"/"הבוגר". ככל שתדברו על זה שהוא נורא גדול,כך "תזכו" ליותר התנהגויות תינוקיות - רגרסיה בגמילה/התקפות זעם וכו'. זה לגבי ההריון. בנוסף,כשהוא מתחיל לצעוק חשוב להקפיד על שיקוף (כדאי לקרא ב"שאלות ותשובות" על תסכול) ו"לחתוך" את הדברים מאוד בקצרה. תוך כדי התקפת אמוק,אין זמן להסברים,מו"מ וכו'. ככל שאתם תהיו החלטיים יותר,ההתקפה תהיה קצרה יותר. כשהתקף נגמר תוך זמן קצר,מאוד לחזק אותו על זה. באפן כללי,מאוד לחזק כשהוא מתנהג "יפה". אם ישארו שאלות אחרי קריאת שתי התשובות אליהן הפניתי,אני כאן. בהצלחה ולידה קלה, מור