ילדה בת שנתיים ואיומים והפחדות

שלום רב כמובן.. חילוקי דעות. לבעלי "פתיל קצר". עם זאת הוא אדם טוב לב ובגלל שהוא מודע, משתדל מאוד להיות רגוע. "הפתיל" בא לידי ביטוי כשביתנו בת השנתיים מתעוררת בלילה (סתם לדייסה, שיעולים, חלום....וכו') ובאמבטיה. בלילה נוזף בה כשהיא מתעוררת ומעירה אותנו.. ואם זה משהו יותר ארוך מ"דייסה ולחזור לישון", זה הופך לטקס ארוך של בכי ועצבים. טקס יציאה מהאמבטיה הולך כך: כדי להביא אותה "לרצות לצאת", הוא אומר לה שהוא הולך. יוצא, משאיר אותה לבד ומחכה מאחורי הדלת שתתחיל לבכות. חוזר פנימה.."עכשיו את רוצה לצאת?" ושוב יוצא.. וחוזר חלילה עד שהיא רוצה. שאלתי אותו אם הוא מוכן להפסיק עם הטקס, הוא אמר שרק ע"י איומים והפחדות אפשר לשכנע אותה. אני לא מתיימרת להיות האמא המושלמת, ואינני יכולה להעיד על עצמי כסמל השלווה והסבלנות, עם זאת, אצלי זה לא קורה בד"כ. מה דעתך?

בקר טוב, אוי אני כ"כ מכירה את הגישה של בעלך.... :). אני לא רוצה לפתוח בהסברים חכמים ומלומדים אלא דווקא לפנות לבעלך בשאלה - נהדר,מצאת שיטה שבה אתה מביא את הילדה למלא את ההוראות שלך.רק מה יהיה בגיל 5 כשההפחדות והאיומים כבר לא כ"כ יעבדו? לאיזו שיטה תעבור? או.קי. ובגיל 10 כשגם השיטה החדשה כבר לא תהיה כ"כ אפקטיבית? ובגיל 13?.... עד כמה רחוק תלך עם השיטה (אחרי הפחדה ואיום מה מגיע,מימוש האיום? מכה קטנה?...). שאלה נוספת - האם זה באמת הקשר שאתה רוצה שיהיה לך עם בתך,קשר הבנוי על פחד?. ועוד אחת - מה בעצם אתה מלמד את הילדה,לנצל את החולשה,את נק' התורפה של החלש ממך? . בעבודה עם מתבגרים רואים הרבה פעמים הורים שהתנהגו כך עם הילדים כשהיו קטנים וכשמגיע גיל ההתבגרות הם לא מבינים למה הילד מנצל את החולשות שלהם... כי זה המודל שהם למדו,כי אלה משפ' שבהם הקשר בנוי על פעם אני למעלה ואתה למטה ופעם הפוך. אני חושבת שמעבר למה שכתבתי עד לכאן לא ממש צריך להסביר עד כמה הגישה הזו בעיתית ומה הסכנות בטווח הארוך (ועוד לא דיברתי על איזה דימוי יש להורה שזקוק לאיומים, בעיני ילדו ). עד לכאן דעתי על הגישה. לגבי האמירה - "רק ע"י איומים והפחדות אפשר לשכנע אותה..." - א. לא שכנעת אותה.הפחדת אותה. ב. יתכן שכבר הגעתם למצב שבו היא מתייחסת אלייך רק אם אתה מאיים. יתכן שהאיום מהווה מעין "מדד" לכמה אתה רציני. בהחלט אפשר לשנות את זה,בטח ובטח שבגיל כזה. אני מבטיחה שהיום זה יהיה הרבה הרבה יותר קל לשינוי מאשר בעוד 5 שנים או בגיל ההתבגרות כשסביר להניח גם אתה תתחיל לסבול מזה. איך עושים ? דבר ראשון מחליטים שרוצים לשנות. אם בעלך יחליט שהוא מעוניין לשנות,אשמח לעזור. מור.