גן: כן או לא - עזרה בבקשה

שלום לכולן. בעלי ואני מאוד מתלבטים האם להכניס או לא את בננו לגן. בני בן שנה ותשעה חודשים, מתוק אמיתי. כשילדתי עזבתי את העבודה ועד היום בעצם אני איתו בבית בהנאה רבה. כמה חודשים לפני תחילת השנה והכניסה לגן לא עלה על דעתי לחפש לו מסגרת ולא חשבתי בכלל להכניסו לגן. בכל מקרה, שמא אשנה את דעתי ובעקבות הסחרור הזה של כל האמהות איתן שוחחתי, מצאתי לי גן נהדר (אנחנו מכירים כמה ילדים הנמצאים בגן). סיכמתי עם הגננת שאכניס את בני בנובמבר בשל גילו (ילדים בני 2-3) שיהיה בשל יותר. כשהגיע היום הראשון של נובמבר, לאחר ייסורים רבים ולילות ללא שינה החלטתי שאני משאירה אותו איתי בבית ואולי אכניס אותו לקראת האביב. הגננת אמרה שאחשוב עוד קצת ושהיא לא יכולה לשמור לי את המקום עד אפריל אלא רק לעוד חודש. אני לא יודעת מה לעשות ועשיתי אין ספור חושבים והתייעצויות...מצד אחד אין כמו אמא ואין לי בעיה להישאר איתו (אבל כשחושבים שמדובר בעוד שנה! אני חוששת שמא הוא מפספס משהו) ומצד שני מאוד חשוב לי שתהייה לו חברה והוא יוכל להיפגש ולשחק עם ילדים נוספים (כשאנחנו יוצאים לגן המשחקים בבוקר והוא ריק אז בני אומר: "ילדים"...?). אני לוקחת אותו לחוגים ונורא כיף לו אך אני חוששת שמא הוא מיצה את ההישארות איתי ואולי מתחיל לשעמם לו (ותאמינו לי שאנחנו כל היום עסוקים...). אני מקווה שתוכלו לסייע לי מניסיונכן ומחוות דעתכן. תודה רבה וסליחה על האורך.

אין כמו אמא אבל מגיל שנה אין כמו גן עלמנת ללמד את הילד מיומנויות שונות הן פיזיות והן רגשיות כגון: התמודדות עם חברים (שלי-שלך) ללמוד לוותר - לעמוד על שלך מיומנוויות של צביעה, גזירה, הדבקה (כאמא לא תמיד אנו עושים את זה) לימוד שירים, חגים, עונות שנה, ימי השבוע ועד ועוד גם לימוד הגמילה מתחיל מהגן (לראות ילדים נוספים עושים בסיר וכו בהצלחה - חפשי גן טוב ובלב שלם תעניקי לבנך את מה שהוא צריך.

רקפת שלום. קודם כל כיף לדעת שיש היום אמא שכל כך מתלבטת בנושא שרוב האמהות לא מתלבטות בו. אני חושבת ששליחת אדם רך כל כך מהבית בהחלט שווה חשיבה מעמיקה. לפי תאורייך הקושי הוא יותר שלך מאשר של הפספוס. אני מבינה שזה הבכור . נכון ?אין אדם שיכול במקרה זה לתת לך תשובה חד משמעית, כי מי כמוך מכיר את הילד ואת בשלותו...אבל אני רוצה לנסות לתת לך רעיון שיעזור לך לקחת החלטה כלשהי ו...להיות שלמה איתה. קחי לך דף ועט והכיני טבלה בת 2 טורים. בטור אחד רשמי "בעד" ובאחר "נגד" .ידרש ממך מאמץ שכלי להתמקד ולהתמודד באופן שכלתני ולא רגשי עם הבעיה. רק ע"י נטרול האמוציות (שאני ,אישית מאוד שמחה שהן קיימות) תוכלי להחליט. ברור שתצטרכי לסכם לעצמך כול עמודה בטבלה ולראות מה גבר על מה ה"בעד" או ה"נגד" . בכול מקרה, את צריכה להיות שלמה עם עצמך ולא ממש לא להסחף אחרי האופנה של האמהות האחרות. היחסים שלך ושל ילדך ,הם בלעדיים לך ולו ורק אתם תצטרכו לחיות את ההחלטות שלך. בהצלחה מירי.

רקפת שלום. קודם כל כיף לדעת שיש היום אמא שכל כך מתלבטת בנושא שרוב האמהות לא מתלבטות בו. אני חושבת ששליחת אדם רך כל כך מהבית בהחלט שווה חשיבה מעמיקה. לפי תאורייך הקושי הוא יותר שלך מאשר של הפספוס. אני מבינה שזה הבכור . נכון ?אין אדם שיכול במקרה זה לתת לך תשובה חד משמעית, כי מי כמוך מכיר את הילד ואת בשלותו...אבל אני רוצה לנסות לתת לך רעיון שיעזור לך לקחת החלטה כלשהי ו...להיות שלמה איתה. קחי לך דף ועט והכיני טבלה בת 2 טורים. בטור אחד רשמי "בעד" ובאחר "נגד" .ידרש ממך מאמץ שכלי להתמקד ולהתמודד באופן שכלתני ולא רגשי עם הבעיה. רק ע"י נטרול האמוציות (שאני ,אישית מאוד שמחה שהן קיימות) תוכלי להחליט. ברור שתצטרכי לסכם לעצמך כול עמודה בטבלה ולראות מה גבר על מה ה"בעד" או ה"נגד" . בכול מקרה, את צריכה להיות שלמה עם עצמך ולא ממש לא להסחף אחרי האופנה של האמהות האחרות. היחסים שלך ושל ילדך ,הם בלעדיים לך ולו ורק אתם תצטרכו לחיות את ההחלטות שלך. בהצלחה מירי.

היי קראתי את דבריך ורציתי להודות לך על ההתייחסות ולומר לך שאת כל כך צודקת בדברייך. וכן, זה הבכור והיחיד, בינתיים. אז כבר ערכתי טבלה (דרך אגב, זו שיטה שמאוד עוזרת) וכפי שהיה לי ברור, הצד של ה "נגד" היה מלא הרבה יותר מאשר זה של ה "בעד"...וערכתי שיחות עם הגננת כדי לשמוע את חוות דעתה המקצועית- ופתאום גן נשמע לי הדבר הכי יפה שיש...אבל היא אמרה שהיא נוטה ללכת בדרך שלי שאם נטיות הלב שלי הן להשאירו יחד איתי בבית אז היא הייתה הולכת על זה. זה משהו שאני חושבת עליו כל היום וכל יום. ובאמת כפי שאמרת, אף אחד לא יכול להרגיש מה שאני מרגישה... כפי הנראה אלך לפי נטיות הלב שלי. תודה ושיהיה לך יום טוב.

בקר טוב, אכן התלבטות לא קלה :). אם היה מדובר בגיל צעיר יותר אני מעריכה שהייתי מוצאת הרבה יותר יתרונות להשארותו איתך בבית על פני הליכה לגן. בגיל הזה,המצב קצת משתנה,אני בהחלט מאמינה שישנם יתרונות להליכה לגן (דרך אגב,אני לא יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת גן. בגיל הזה ישנן מסגרות מאוד שונות - מס' ילדים,שעות וכו'. כתבתי כאן בעבר את העדפתי לגן קטן יחסית - 8 - 12 ילדים ובעיני תמיד עדיף לשלב חצי יום בגן וחצי בבית עם אמא,אם זה אפשרי). ברור לכולנו שישנם יתרונות להשארות בבית,אבל אני רוצה דווקא להוסיף את היתרון העיקרי בעיני להליכה לגן בגיל הזה - שאר הילדים. כן,זה יותר "קל" ודורש פחות התמודדות להיות ילד יחיד,זה פחות לחטוף ולהחטיף,זה פחות סימנים של "ביסים" אבל... זה פחות מיומנויות של מו"מ,פחות דחית סיפוקים,פחות השוואה שיש בה גורם מדרבן,פחות הזדהות,פחות חופש,פחות נפרדות וכו'.אלה דברים שכדאי לקחת בחשבון. כשמדובר בילד ראשון,זה כמובן הרבה יותר קשה. אבל,בדר"כ אם רק נותנים לילד להפרד,אם מאפשרים לו להנות במסגרת החדשה,הוא מוציא מזה את המיטב. וכאן נורא חשוב החלק שלך,את חייבת להיות שלמה עם מה שתחליטי. אם יהיו לך ספקות וחששות כשתכניסי אותו לגן,סביר שזה יהיה תהליך קשה וחבל. עשי רק מה שאת שלמה איתו. לפני רשימת יתרונות וחסרונות לילד,לפני מה זה יתרום לו,התמקדי בעצמך - מה זה יעשה לך ? כמה קשה/קל יהיה בשבילך "למסור" את הילד לכמה שעות וכו'. יש לכך תפקיד מכריע במידת הסתגלותו של בנך. הרבה בהצלחה ואשמח לשמוע מה החלטת, מור